|
|
עמוד:117
( הדרכה ו נשו לדרג בעצמכם את המצבים לפי מידת החידוש שיש בחיוב המוטל על האדם בכל אחד מהם . כלומר \ ער כמה סביר לחייב אדם לעזור בכל אחד מהמצבים הללו . ו באיזה אלפף . ( . . 3 במדרש ההלכה ( ספרא ) על הפסוק "לא תעמד על דם רעך" מובא מקרה נוסף 1 אם האדם יודע על חברו עדות שיכולה לסייע לו במשפט — אסור לו "לשתוק עליה , " אלא הוא מחויב לאומרה . א . אילו שיקולים עשויים להנחות אדם שלא להעיר ! מה דעתכם על חיוב זה ? ב . במה שונה מקרה זה מן המקרים שמניא רמנ"ס ? מה הוא מוסיף עליהם , ' ג . מה אפשר ללמוד מכאן על היקף התחולה של המצווה "לא תעמד על דם רען . 4 , "' לפי רמכ"ס , המצווה לפעול להצלת הזולת מחייכת את האדם , שאינו יכיל להציל נכוחות עצמו , לשכור מכספו אחרים למטרה זו . א . מה המיוחד בהלכה ; מה דעתכם על כך ? נ . האס החברה שלנו פועלת באופן כזה ? ( חשבו למשל , על הסרת מפגע נטיחותי נרשות הרניס , או על עזרה לאזרחים נמדינות אחרות השרויות נמלחמה קשה או נרענ כנד . 5 ( . כהמשך נתייחס בעיקר למצבים שבהם האדם מציל את זולתו מסכנת מוות . א . האס לדעתכם , על פי רמב"ם , חלה על האדם חונת ההצלה גס אם נשקפת נכן שכנה לחייו עצמו ? בססו את דבריכם ( התייחסו למקרים שמביא רמב" ם ולדרך שבה הוא מנסח את חונת האדם נמקריס אל . 0 נ . האם ניתן , לדעתכם , להחיל נמקריס אלה את הכלל "חיי 7 קודמים לחיי חנרן . ' "' השנירו את דעתכם . פעילת הצלה לאחר פי מ ע
|
|