עמוד:65

חקיקה לרווחת ההמונים הענקת זכות הבחירה לשכבות רחבות יצרה תלות רבה של הפוליטיקאים בבוחריהם . תלות זו לא הייתה קיימת קודם לכן , כאשר ציבור הבוחרים היה מצומצם ורובו היה מקורב לנבחרים . כעת השתנה המצב : הפוליטיקאים נאלצו להקדיש מזמנם ומכספם כדי להסביר את עמדותיהם . הם החלו לעסוק במרץ בתעמולת בחירות - פרסמו כרוזים ומודעות ברחובות וכתבות בעיתונים , וניסו לשכנע את ציבור המצביעים לבחור בהם . היה עליהם לערוך מסעות בחירות שעלו כסף רב ובהם הסבירו והבטיחו שאם ייבחרו , ימלאו את בקשות הבוחרים . הבוחרים מימשו את זכות הבחירה שהוענקה להם והחלו לדרוש מן הפוליטיקאים לערוך תיקונים בחוקים . החקיקה הבולטת ביותר הייתה החקיקה בתחום העבודה והרווחה . תהליך התיעוש היה הרקע לחקיקה זו . התעשייה התרחבה , ומספר הפועלים גדל - אבל תנאי העבודה נותרו קשים כשהיו . שעות עבודה רבות ביום , מפגעי תברואה במקום העבודה ושכר נמוך היו מנת חלקם של העובדים . בין הפועלים היו ילדים רבים שמעסיקיהם ניצלו אותם בלי להתחשב בגילם הצעיר . מפלגות סוציאליסטיות שקמו במדינות אירופה שאפו לקדם את האינטרסים של מעמד הפועלים ולתקן את הסדר החברתי . המפלגות הסוציאליסטיות אירגנו שביתות פועלים ממושכות במטרה לשפר את שכר העובדים ואת תנאי העסקתם . בבריטניה ובגרמניה , שהיו המדינות המתועשות ביותר באירופה , נחקקו לראשונה חוקי עבודה ורווחה . 1833–ב אישר הפרלמנט בבריטניה את " חוק בתי החרושת . " החוק אסר להעסיק ילדים שעדיין לא מלאו להם תשע שנים , והגביל את יום העבודה של ילדים גדולים יותר ( בני ( 13-9 לתשע שעות , ושל נערים ( בני ( 18-13 12–ל שעות . מפקחים מיוחדים פיקחו על קיום החוק . כעבור שש שנים , , 1839–ב אושר גם בגרמניה " חוק בתי החרושת . " גם כאן נאסרה העסקת ילדים בני פחות מתשע שנים , והוגבלו שעות העבודה של ילדים בני 16-9 לעשר שעות ביום . במקביל נאבקו הפועלים להעלאת שכרם . לרוב תמכו השמרנים בחוקים אלה כדי להיות שותפים למגמת התיקונים ובכך למנוע את התחזקות המפלגות הסוציאליסטיות בבחירות . מגמה זו של חקיקת חוקי רווחה התרחבה , ובריטניה הייתה המדינה הראשונה שחוקקה את " חוק בריאות הציבור , " שבעקבותיו נפתחו לציבור מרכזי סיעוד ובריאות . ( 1875 ) תעמולת בחירות נואם מן הסוציאליסטים מציג את רעיונותיו לפני קהל מגוון , 1891

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר