עמוד:56

מנקה הארובות ויליאם בלייק מאנגלית : רוני שטיין–אמיר כאשר מתה אמי הייתי צעיר מאד , אבי גלה לי זאת בטרם ידעו עיני לבכות , דמעות דמעות דמעות דמעות . עכשו אני מנקה לכם ארבות וישן על סחבות שחרות . הנה בא טום דיקר הקטן מתיפח מרות על תלתלי הכבשה הרכים שגלחו מראשו , אנא טום אל תפחד כי בשל ראשך הקרח , לא יכתם עוד לבן שערך לעולם בשכבות של פיח . כך נדמו מלותיו על מטתו , ובעודו שוקע בחלום נפרשו אל מול עיניו של טום נפלאות חזיון , מלא העין מנקי ארבות , דיק , ג'ו , נד וג ' ק , המון רב ועצום כל אחד ואחד שוכב בארון קבורה שחר וחתום . לפתע ירד מלאך משמים ובידו מפתח זוהר , פתח את ארונות הקבורה ואת הילדים מכלאם שחרר . וקלי רגל דהרו הילדים במדרון הירק וצחוקם מתגלגל רוחצים את גופם במי הנהר עד שהבהיק בחמה והבריח כל צל . ואז עירמים וצחים משאירים מאחור את צרורם הדל , הם נשאים על עננים ומשתובבים עם משב רוח קל . והמלאך לטום מבטיח שאם תמיד יתנהג כיאות , אלהים יהיה לו לאב ויכניס לחייו שמחת תמיד ללא לאות . טום התעורר וכלנו השכמנו אל לב הכפור וצעדנו עם המברשת וצרורנו הדל אל עבודת השחור . קר מאד היה הבקר אך חם ונעים היה לטום , אם ימלאו הכל את חובתם יהיו חייהם תמיד ללא מתם . ילדים מנקי ארובות והמעביד שלהם , לונדון , 1804

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר