עמוד:16

מנגד הלכה והתבססה תפיסה שונה - הליברליזם . תפיסה זו קידשה את חירות האדם ודרשה שוויון לכל האזרחים לפני החוק . הליברליזם תבע מן המדינה לכבד את חופש הפרט ולא להתערב בנושאי דת וכלכלה . מפלגות ליברליות שהתפתחו במדינות אירופה דרשו פרסום חוקה בכל מדינה , ונאבקו נגד מתן זכויות יתר למעמד כלשהו . הן דרשו לקיים את חירויות היסוד של כל אדם ואדם , ובהן : חופש הביטוי - זכותו של כל אדם להביע את דעותיו מבלי שהשלטון יעניש אותו על כך . חופש ההתארגנות - החירות להקים ארגונים ומפלגות ללא חשש מפני השלטון . חופש הדת והאמונה - החירות הנתונה לכל אדם לקיים את מצוות דתו ולדבוק באמונותיו ללא רדיפה או אפליה . חירות כלכלית - החירות הנתונה לכל אדם לעסוק בכל עיסוק על פי כישרונו והישגיו ולהיות בעל רכוש . הליברלים דרשו מן המדינה לאפשר סחר חוץ חופשי ללא הטלת מכס וללא התערבות המדינה בשיקולי המסחר . המאבק בין שתי התפיסות המנוגדות - השמרנות והליברליזם - הוא מאבק בין השקפה המעידה על נסיגה למצב הקודם , לבין השקפה המעידה על קידמה . לכוחות השמרניים היו כמה יתרונות : ניסיון פוליטי עשיר , שושלות מלכים בעלות ניסיון של מאות שנים , מסורת מינהלית ודיפלומטית וצבא חזק . ואולם ייחודם הבולט של כוחות הקידמה הייתה האמונה העזה באדם ובחירותו . גורם נוסף שהבדיל בין השמרנים לליברלים באירופה הוא שאלת יחסם ללאומיות . הליברלים תמכו בדרך כלל במאבקים לשחרור לאומי של עמים משלטון זר , ואילו השמרנים ראו במאבקים לשחרור לאומי גורם מהפכני המערער על הסדר הפוליטי הקיים . ליברליזם מושג הנגזר מן המילה הלטינית , libertas שפירושה - חירות . קונגרס וינה , - 1815 " הקונגרס הרוקד " ( קריקטורה ) לצד דיונים פוליטיים מייגעים בילו המתכנסים בקונגרס - מלכים , נסיכים , יועצים מדיניים וקציני צבא - בסעודות מפוארות ובנשפי ריקודים . לכן נקרא הקונגרס גם בשם : " הקונגרס הרוקד . "

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר