|
|
עמוד:10
המהפכה התעשייתית יצרה מבנה חברתי מקוטב ובו שני מעמדות המאפיינים חברה תעשייתית : הבורגנים תושבי העיר , ובראשם בעלי ההון ( הקפיטליסטים ) - ומעמד חדש , מעמד הפועלים ( הפרולטריון . ( האיכרים , עובדי האדמה , היו מעמד חברתי נפרד . מקצתם נשארו בעלי אדמות עצמאיים ומקצתם נעשו שכירים באחוזות הגדולות . ואולם בעוד שמעמד הפועלים הלך וגדל - הלך מעמד האיכרים והצטמצם . בהשפעת המהפכה התעשייתית הלכו והתרחבו הפערים הכלכליים בין המעמדות בחברה . לצד התעשרותם והתבססותם הכלכלית של הבורגנים שרר בקרב רבים מן הפועלים עוני כבד . פערים גדולים - חברתיים , כלכליים ותרבותיים - איפיינו גם את הקבוצות שהרכיבו את מעמד הבורגנות . משום כך מקובל לחלק מעמד זה לשלוש קבוצות : בורגנות גבוהה , בעלי מקצועות חופשיים , וזעיר–בורגנים ( הבורגנות הנמוכה . ( תנאי עבודתם של הפועלים היו ירודים ביותר . יום עבודה של פועל בבית החרושת או במכרה היה של 14 ואפילו 16 שעות עבודה , בשכר נמוך ביותר ובתנאים שסיכנו את חייו ואת בריאותו . לפועלים לא הייתה זכות להתאגד כדי לנסות ולשפר את תנאי עבודתם . השכר הנמוך אילץ נשים , ולעתים קרובות גם ילדים , לעבוד גם הם - על מנת לסייע בפרנסת המשפחה . אל מול המציאות של ניצול מעמד הפועלים קמו הוגי דעות שטענו כי החברה אחראית לכל פרט ופרט החי בתוכה , תקפו בחריפות את אי–הצדק השורר בחברה וביקשו לתקנו . הוגי דעות אלה כונו על ידי מבקריהם - " סוציאליסטים אוטופיסטים . " פעילותם של הוגי הדעות האוטופיסטים עוררה מודעות לתיקונים חברתיים . קרל מרקס יחד עם פרידריך אנגלס , התוו דרך–פעולה למעמד הפועלים - לפרולטריון . בחיבור שכתבו , 1848–ב " המניפסט הקומוניסטי , " טענו מרקס ואנגלס כי המאבק בין מעמדות המייצגים כוחות כלכליים מנוגדים הוא המניע את ההיסטוריה האנושית מראשיתה . עוד טענו , כי המעסיקים המעטים מגדילים את ההון המצוי ברשותם על ידי ניצול עבודת הפועלים . לתפיסתם , רק מהפכה , מלחמת מעמדות , תתקן את המצב החברתי המעוות . אחרי המהפכה תקום חברה שוויונית , יתבטלו ההבדלים בין המעמדות בחברה והניצול החברתי יסתיים . צעד נוסף לחיזוק מעמדו של הפועל נעשה עם הקמת מפלגות פוליטיות . 1863–ב נוסדה בגרמניה מפלגת פועלים ראשונה באירופה , ובראשה עמד פרדיננד לסל . מאז הוקמו במדינות המתועשות מפלגות פועלים , רובן מפלגת סוציאליסטיות שהושפעו מן התורה של מרקס ואנגלס . מפלגות הפועלים גם הקימו איגוד בינלאומי של הפועלים . 1864–ב הוקם האינטרנציונל הראשון - האיגוד הבינלאומי של הפועלים , ומרקס השתתף בהנהגתו . 14–ב ביולי , 1889 ביום השנה המאה למהפכה הצרפתית , נוסד האינטרנציונל השני ובו התקבלה ההחלטה לחגוג את חג הפועלים מדי שנה 1–ב במאי . פרק ג במהלך המאה 19–ה הלכה אוכלוסיית אירופה וגדלה בקצב מהיר . בשנת 1800 מנתה אוכלוסיית אירופה 180–כ מיליון נפש , ואילו - 1900–ב 400–כ מיליון נפש . כלומר , במשך כמאה שנים גדלה האוכלוסייה באירופה פי שניים ויותר . תהליך גידול האוכלוסייה ניכר באופן מרשים בקרב היהודים . בראשית המאה 19–ה חיו באירופה 2–כ מיליון יהודים , ומספרם גדל במהירות והגיע בשנות 80–ה של המאה 19–ה ליותר 8–מ מיליון . הגידול באוכלוסיית אירופה יצר בעיות כלכליות חמורות בכמה מדינות שלא יכלו לספק את צורכי תושביהן . רבים מתושבי אירופה , ובעיקר ממדינות שכלכלתן התבססה על חקלאות , נאלצו להגר בשנים אלה ממדינותיהם . במאה 19–ה הזכות לבחור ולהיבחר לא הוענקה לכלל האוכלוסייה אלא לקבוצות קטנות של בעלי רכוש או בעלי השכלה . אבל לקראת סוף המאה 19–ה הוגבר התהליך הדמוקרטי במדינות אירופה והלך וגדל בהדרגה מספר הזכאים לבחור . נשים החלו להיאבק למען זכות הבחירה - שנקראה סופרז' - ומשום כך נקראו הנשים הפעילות במאבק זה סופרז ' יסטיות . מאבק הנשים למען זכות הבחירה החל בבריטניה , התפשט בהדרגה ברחבי אירופה והגיע עד ארצות הברית . הענקת זכות הבחירה לשכבות רחבות יצרה תלות רבה של הפוליטיקאים בבוחריהם . פוליטיקאים נאלצו להקדיש מזמנם ומכספם כדי להסביר את עמדותיהם והחלו לעסוק במרץ בתעמולת בחירות . בתקופה זו החלו כל הממשלות באירופה להקצות תקציבים להקמת מערכות חינוך ציבוריות שבהן יוכל ללמוד כל אזרח . הקמת מערכת חינוך בפיקוח המדינה ולא בפיקוח הכנסייה , כפי שהיה נהוג עד אז , מצביע על תהליך החילון שעברה אירופה במאה . 19–ה לצד מערכת החינוך היסודית הוקמה גם מערכת השכלה גבוהה , ולמדו בה מעטים . גם הרשויות העירוניות החלו לשפר את איכות חיי התושבים : הוקמו שווקים , בתי מרחץ ציבוריים , מכבסות , לשכות עבודה ועוד . הטכנולוגיה שהתפתחה בתקופה זו תרמה לאיכות החיים של היחיד ושל החברה כולה . ההמצאות הטכנולוגיות - הטלגרף , הטלפון , הרכבת התחתית , כוח החשמל - שינו את פני המאה . 19–ה המהפכה הטכנולוגית והחקיקה בנושאי עבודה ורווחה השאירו לאזרחים זמן פנוי . רשת הרכבות זימנה אפשרות לנוע בקלות , ויחידים ומשפחות החלו לצאת לבילוי חופשות . השיפורים האלה הקלו מאוד על חיי היומיום של התושבים , אבל רק מעטים זכו ליהנות מהם . רבים לא זכו להקלה , ונאלצו לחיות בסביבה שבה שררה מצוקה - עוני , פשיעה , שיכרות וזנות .
|
|