|
|
עמוד:9
השיר " מציאה " בשיר " מציאה , " כמו בשני השירים האחרים שנציג ביחידה זו , היוצרת מסתכלת על תופעת טבע יומיומית ובונה סביבה " אירוע , " כלומר הופכת אותה למשהו יחיד ומיוחד , משהו שהיא רואה בו יותר ממה שרואים בו אחרים . היוצרת פונה אל הקוראים בגוף ראשון ומפתיעה אותם - ה " מציאה " שהיא מצאה בחוץ אינה אלא בבואה של פיסת שמים בתוך שלולית . ההפתעה היא תוצאה של הפער בין הציפייה שנוצרת מקריאת שם השיר , מציאה , והשורות הראשונות של השיר לבין מה שמתגלה לקורא עם ההתקדמות בקריאת השיר . המשוררת משתמשת במילה מציאה במובן של רכישת מוצר בעל ערך במחיר מוזל . היוצרת מספרת לנו שמצאה מציאה , משהו שהיא שמחה מאוד למצוא , וכך היא יוצרת סקרנות אצל הקוראים לגבי מהות המציאה . היוצרת בחרה להשהות את סיפוק הסקרנות של הקוראים עד לבית השלישי בשיר . אמצעי ההשהיה נועד ליצור מתח אצל הקורא לקראת הצגת העניין המרכזי ביצירה . ההשהיה מושגת באמצעות שאלה המופנית אל הקוראים , ובעקבותיה כמה תשובות לא מתאימות בתבנית המכילה את המילה 'לא' החוזרת כמה פעמים ברצף : " לא מטמון , לא מטבע , " " לא עלה ולא פרח , לא כפתור מנצנץ . " כל הפריטים שהוזכרו היו יכולים להיות תשובות הגיוניות לשאלה מה נמצא בשלולית , אבל הן לא נכונות לשיר שלנו . בבית השלישי מגלה לנו היוצרת מה מצאה : " חתיכה של שמיים ... ברחוב , בשלולית המים " . ההפתעה בשיר נוצרת כשמתברר מהי המציאה שהיוצרת כל כך מכינה אותנו לקראתה . ההפתעה מתחזקת בגלל ההשהיה שנקטה היוצרת קודם . להפתעה זאת יש כמה רבדים : מה המשמעות של 'חתיכה של שמים ? ' האם יש דבר כזה במציאות ? מדוע 'חתיכה של שמים' היא 'מציאה' - משהו חגיגי ושמימי שהגיע 'למטה , ' ליום יום ? איך מוצאים 'חתיכה של שמים' ברחוב או בשלולית ? המילה 'חתיכה' מתאימה לדברים ממשיים , כמו לחם . כשהיא מצרפת את המילה הזו למילה 'שמים , ' המייצגת משהו שקוף , טהור , בלתי מושג , שאי אפשר לגעת בו , היא יוצרת צירוף מאוד מפתיע . הביטוי הזה הוא מעין תמצית החוויה של ההליכה ברחוב והגילוי המפעים .
|
|