עמוד:158

שעון במתנה בכל העולם מודדים בני אדם את תנועת הזמן בעזרת תנועתם של גרמי השמים , ובעיקר באמצעות תנועת כדור הארץ , הירח והשמש . כשם שתנועת גרמי השמים היא קבועה ומחזורית , כך גם הזמן נתפס בעינינו , בדרך כלל , כתהליך קבוע ומתמשך שאינו תלוי בהתערבותם של בני אדם . עם זאת , אף על פי שתנועת גרמי השמים היא טבעית , בני האדם הם שצופים בה ומודדים אותה , והם שקובעים את לוח השנה על פי התרשמותם ומסקנותיהם . מובן שבלי " התערבותם " של בני האדם לא היה נוצר לוח שנה ולא היו נקבעים המועדים שלאורכו ; קביעת המועדים היא תוצאה של תהליך שבני אדם הם המכריעים בו . כיצד יש להבין את השילוב בין הטבע לבין ההתערבות האנושית בתהליך קביעת הזמנים ? " החדש הזה לכם ראש חדשים " ( שמות יב , ב ) " החדש הזה לכם " - מסור [ נתון ] הוא לכם . אמר רבי יהושע בן לוי : [ משל ] למה הדבר דומה ? למלך שהיה לו אורלוגין [ שעון קיר ] והיה מביט בה ויודע איזו שעה ביום . כיוון שעמד בנו על פרקו [ התבגר ] מסר לו אורלוגין שלו . אמר לו : בני , עד עכשיו אורלוגין זה היה בידי , מעכשיו מסור הוא לך . כך הקדוש ברוך הוא , היה מקדש חודשים ומעבר שנים . כיוון שעמדו ישראל [ נעשו לעם , [ אמר להם : עד עכשיו חשבונם [ חישובם ] של חודשים ושל שנים בידי , מכאן ואילך הרי הם מסורים לכם . על פי מדרש תנחומא [ בובר ] פרשת בא סימן יב , ילקוט שמעוני , פרשת בא , רמז קצ . 1 כיצד הבין ר' יהושע את הפסוק " החדש הזה לכם . 2 ?" ר' יהושע הסביר את הפסוק באמצעות משל . הסבירו את המשל ואת הנמשל בטבלה שלפניכם , והשיבו לשאלות המופיעות לאחר מכן . " החדש הזה לכם " לפי המתואר בתחילת ספר שמות , יציאת מצרים הייתה האירוע שבו הפכו בני ישראל ממשפחה לעם . חודש ניסן , שבו יצאו בני ישראל ממצרים , מכונה בתנ " ך " החודש הראשון , " משום שבחודש זה זכה עם ישראל בפעם הראשונה בחירות לאומית . בימיהם האחרונים של בני ישראל במצרים פנה ה' למשה ולאהרון בדברים האלה : החדש הזה [ חודש ניסן ] לכם ראש חדשים , ראשון הוא לכם לחדשי השנה ( שמות פרק יב , פסוק ב . ( כשחז " ל למדו את הפסוק הזה בתקופה מאוחרת יותר הם הדגישו במיוחד את המילה " לכם " המוזכרת בפסוק פעמיים . לפי המדרש של חז " ל , משמעות המילה " לכם " בפסוק היא " שלכם , " כלומר אלוהים מעניק לעם ישראל את הבעלות על הזמן , ומעתה הם שיקבעו כיצד יימדד הזמן , ומתי יחולו המועדים למיניהם . קידוש החודש ועיבור השנה על פי מדרש חז " ל לפסוק " החדש הזה לכם , " לעם ישראל יש חלק פעיל בקביעת לוח השנה והמועדים , בעיקר באמצעות שתי פעולות מלאכותיות : קידוש החודש ועיבור השנה . אף על פי ששתי הפעולות האלה מבוססות על תהליכים

מכון שלום הרטמן

תכנית בארי - מכון שלום הרטמן


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר