עמוד:145

פ ר ק ש ל ו ש ה ע ש ר ט " ו באב על פי המסורת היהודית נהגו לערוך באמצע הקיץ , ביום ט " ו באב , חגיגת מחולות ושידוכין בכרמים . בט " ו באב היו הבנות לובשות שמלות לבנות ויוצאות לרקוד בכרמים . לעתים היו הבנות שואלות זו מזו שמלות , כדי שלא לבייש את אלו שלא היו ברשותן שמלות . הריקודים בכרמים נמשכו כל היום , ובמהלכם היו הבנות מזמינות את הבנים לבחור לעצמם בנות זוג . כך מתארת המשנה את האירוע הרומנטי : אמר רבן שמעון בן גמליאל : לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים , שבהן בנות ירושלים יוצאות בכלי לבן שאולין [ בגדים לבנים מושאלים ] שלא לבייש את מי שאין לו ... ובנות ירושלים יוצאות וחולות [ מחוללות , רוקדות ] בכרמים . ומה היו אומרות ? בחור , שא נא עיניך וראה מה אתה בורר [ בוחר ] לך : אל תתן עיניך בנוי [ יופי ] - תן עיניך במשפחה . " שקר החן והבל היופי , אשה יראת ה' היא תתהלל " . ( משלי לא ) ( מסכת תענית , פרק ד , משנה ח ) בתלמוד נזכרו אירועים נוספים שהתרחשו ביום זה , ובהם האירוע בו הותר לבני בנימין לשאת נשים מבנות שבטים אחרים לאחר מקרה " פילגש בגבעה " וכן האירוע בו הותר לשבטי ישראל להתחתן אלו באלו . " פילגש בגבעה " הוא שמה של פרשייה מזעזעת , המסופרת בספר שופטים ( יט . ( זהו סיפור על אונס אישה בת שבט יהודה ורציחתה בידי אנשים מהיישוב גבעה שבנחלת שבט בנימין . בעקבות המעשה נלחמו בני ישראל בבנימין מלחמת חורמה ואף נדרו שלא לתת את בנותיהם לבני שבט בנימין . עקב השבועה כמעט שנכחד שבט בנימין . הפתרון שנמצא לבעיה זו היה להגיע לכרמי שילה בזמן חג המחולות ולחטוף מבין המחוללות את האישה הראויה . מאוחר יותר הותרו נישואין עם בני בנימין , בטענה שהנדר אינו חל על צאצאי הנודרים . כאמור , חז " ל מייחסים את תאריך התרת הנדר לט " ו באב . לפי מסורת חז " ל בט " ו באב בוטל גם איסור הנישואין בין השבטים - איסור שמקורו בבעיות הסבת ירושה משבט לשבט שנים רבות קודם לכן . בתקופת הגלות נזנח ונשכח ט " ו באב , אך לאחר כינון המדינה שבו לציינו בדרכים שונות .

מכון שלום הרטמן

תכנית בארי - מכון שלום הרטמן


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר