עמוד:125

קשיי פרידה הסיפור שלהלן התרחש לאחר מרד בר-כוכבא , בתקופה שבה החיים בארץ ישראל היו קשים מנשוא . הרומאים שלטו בארץ ישראל והקשו מאוד את החיים על היהודים שחיו בה . מציאות זו הציבה בפני יהודים רבים דילמה קשה : לעזוב את הארץ האהובה כדי למצוא שקט ושלווה במקום אחר או להישאר בארץ ישראל על אף הקשיים . דילמה זו העסיקה גם את גיבורי הסיפור שלפניכם . מעשה ברבי יהודה בן בתירה , ורבי מתיה בן חרש , ורבי חנניה בן אחי רבי יהושע , ורבי יונתן , שהיו יוצאים [ שהיו בדרכם ל ] חוץ-לארץ . ותבעו [ והלכו ] והגיעו לפטלום [ עכו ] וזכרו את ארץ ישראל . וזקפו [ והרימו ] את עיניהן וזלגו דמעותיהן וקרעו את בגדיהן [ ביטוי לאבל ולצער ] וקראו את המקרא הזה : ]" כי אתם עברים את הירדן לבא לרשת את הארץ אשר ה' אלהיכם נתן לכם ] וירשתם אתה וישבתם בה . ושמרתם לעשות [ את כל החקים ואת המשפטים אשר אנכי נתן לפניכם היום "[ ( דברים פרק יא , פסוקים לא-לב ;( אמרו : ישיבת [ יישוב ] ארץ ישראל , שקולה כנגד [ שווה לקיום ] כל המצוות שבתורה . אמר רבי יונתן : נודר [ מתחייב ] אני שלא לצאת לחוצה לארץ לעולם ! . 1 מדוע יצאו החכמים לחוץ לארץ ? . 2 מדוע הסיקו החכמים מן הפסוקים ש " ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות ?" . 3 רבי יונתן בחר שלא לצאת לחוץ-לארץ . כיצד לדעתכם נהגו חבריו ? הסבירו . . 4 מדוע רוצים החכמים בסיפור זה לצאת מארץ ישראל ? . 5 מדוע בסופו של דבר בוחרים החכמים שלא לצאת מארץ ישראל ? . 6 במה דומה התנהגותם של החכמים בסיפור השני להתנהגותם של החכמים בסיפור הראשון ? במה היא שונה ? . 7 האם אתם מסכימים עם הקביעה שהישיבה בארץ ישראל קודמת לערכים אחרים ? נמקו את תשובתכם . פטלום , נציבין , צידן פטלום היא ככל הנראה העיר עכו , ששמה ההלניסטי היה פטולמאיס . ( Ptolemais ) עכו שכנה בנקודת הגבול הצפונית-מערבית של ארץ ישראל , על דרך החוף ללבנון . על-פי המקורות התלמודיים שימשה עכו תחנת ציון מקובלת בכניסה אל הארץ או ביציאה ממנה לחוץ-לארץ . נציבין היא עיר במערב בבל . בתקופת התלמוד הייתה העיר אחד המרכזים היהודיים של בבל . כיום קרויה בשם זה העיר נוסייבין , ( Nusaybin ) השוכנת בדרום-מזרח טורקיה . צידן היא העיר הכנענית צידון ( כיום בתחומי לבנון , ( ששכנה מצפון לארץ ישראל לחוף הים התיכון . רבי יהודה בן בתירה והקמת מרכזי התורה בחוץ-לארץ רבי יהודה בן בתירה היה מחכמי המשנה , ופעל במאה השנייה לספירת הנוצרים . רבי יהודה לימד תורה בארץ ישראל והיה מחכמי יבנה ( המרכז היהודי הגדול לאחר חורבן בית שני ) החשובים . בעקבות כישלון מרד ברכוכבא ( שהתרחש בשנים 132 135 לספירה ) ואיסור לימוד התורה וקיום המצוות שהוטל לאחר מכן , עזב את ארץ ישראל ועבר לנציבין שבבבל . בנציבין ייסד מרכז רוחני חשוב , שמשך אליו חכמים רבים מארץ ישראל ומבבל . אתו עזבו את ארץ ישראל החכמים רבי מתיה בן חרש ורבי חנניה אחי רבי יהושע , ואף הם הקימו מרכזי תורה בחוץ-לארץ : רבי מתיה בן חרש יצא לרומי וייסד בה ישיבה ומרכז רוחני , ואילו רבי חנניה יצא לעיר על הנהר פקוד שבבבל והקים שם מרכז רוחני חשוב . ירושלים והמקומות הקדושים . חיתוך עץ , המאה ה19-

מכון שלום הרטמן

תכנית בארי - מכון שלום הרטמן


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר