עמוד:51

להתאבל , אבל במידה חורבן בית המקדש הראשון וחורבן בית המקדש השני הם אירועים שהותירו רושם בל יימחה בהיסטוריה היהודית . בית המקדש היה מוקד של הזדהות דתית ולאומית ומאות אלפי יהודים נהרו אליו בכל שנה מכל רחבי העולם . לאחר החורבן היו רבים שתחושת האבדן הקשה הביאה אותם לאמונה כי לא ניתן יהיה לשוב לחיים נורמליים . הסיפור שלפניכם מתאר ניסיונות שונים להתמודד עם תוצאות חורבן הבית השני : כשחרב בית המקדש בפעם השנייה רבו פרושין [ סגפנים ] בישראל , שגזרו על עצמם שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין [ כביטויים לאבלות . [ נטפל להן [ החל להתווכח עמם ] רבי יהושע . אמר להן : בניי , מפני מה אין אתם אוכלין בשר ואין אתם שותין יין ? אמרו לו : נאכל בשר שממנו מקריבין על גבי מזבח , ועכשיו בטל !? נשתה יין שמנסכין על גבי המזבח , ועכשיו בטל !? אמר להם : אם כך , לחם לא נאכל , שכבר בטלו מנחות ! אמרו לו : אפשר [ להחליף את הלחם ] בפרות . אמר להם : פרות לא נאכל שכבר בטלו ביכורים ! אמרו לו : אפשר בפרות אחרים [ שאינם משבעת המינים . [ אמר להם : מים לא נשתה , שכבר בטל ניסוך המים ! שתקו . . 1 מדוע הפסיקו הפרושים לאכול בשר ולשתות יין ? . 2 אילו קושיות מקשה רבי יהושע וכיצד משיבים לו הפרושים ? . מדוע שתקו הפרושים ? קרבנות בזמן שבית המקדש היה קיים נהגו להקריב על המזבח בבית המקדש קרבנות מהחי - בהמה או צאן כשרים . מנחות סוג של קרבן מן הצומח , כגון סולת וכדומה , שהוקרבו בבית המקדש . ביכורים טקס חגיגי שבו היו מעלים לבית המקדש את הפרות הראשונים ( משבעת המינים ) שהבשילו . ניסוך היין והמים על גבי המזבח המים והיין שימשו בטקסים שונים בבית המקדש , שבהם היו מנסכים ( שופכים ) אותם על המזבח . גלויה צבעונינת ( בעבודת-יד , ( מסוף המאה ה19- ' יהודה השבויה' - מטבע רומי לציון כיבוש ירושלים בשנת 70 לספירת הנוצרים

מכון שלום הרטמן

תכנית בארי - מכון שלום הרטמן


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר