עמוד:23

לסיכום ספר שופטים בעבודת הסיכום התמקדנו בנקודות האלה ira ומנהיגות בספר שופטים ובספר יהושע ; מהו מקור כוחו של מנהיג ? מדוע דווקא אדם מסוים נעשה מנהיג - ולא אחרי מדוע מסכימים המונהגים ( האנשים שהמנהיג מוביל אותם ) לפעול לפי הוראתו ? מומלץ לעסוק בנושאים אלו ( עמ' 105-104 בספר הלימוד ) הן במסגרת שיעורי הבית ( בהתאם לשאלות המוצעות ) והן במסגרת הדיון בכיתה . העיסוק במנהיגים ומנהיגות בספר שופטים ובספר יהושע מציג דגמי מנהיגות מעולם הסוציולוגיה ודורש מן התלמידים להבין את דגמי המנהיגות הפועלים בסביבתם היומיומית באמצעות ניתוח של דגמי המנהיגות במקרא . דיונים מעין אלו הם הערך האמיתי של לימודי המקרא בבית הספר , ויש בהם כדי לעודד את סקרנות התלמידים ולפתח בהם מחשבה ביקורתית . הדיונים בדגמי המנהיגות יועילו להמשך הלימוד בספר שמואל . נוסף על כך כדאי לחזור על המקומות , הביטויים , הנשים הנזכרות בספר , הבעיה העיקרית בתקופת השופטים והעצמים הצפויים להתגלות בחפירות ארכיאולוגיות של אתרים מתקופת השופטים ( עמ' 106 בספר הלימוד . ( ד . המשל כסוגה ספרותית : מהו משל ? מדוע בחר יותם להשתמש במשל כסוגה ספרותית ? בשלב זה כדאי לדבר על המשל כסוגה ספרותית , ובדרך זו ללמד מושגים לשוניים , כגון - משל ונמשל , מוסר השכל ולקח ( עמ' 97 בספר הלימוד . ( חשוב להבהיר שהמשל שימש דרך מרומזת להעביר ביקורת על חברה ועל מנהיגיה . המשל הוא יצירה עממית , המתבוננת בחדות ובביקורתיות בעולם האנושי ומכוונת כל כולה למטרות הדרכה וחינוך . המשל אינו מתיימר להטיף להתנהגות מוסרית ולמידות נעלות . המסר שלו תועלתי ומעשי - לעמת את האדם עם המציאות ולהדריכו להתמודד ביעילות עם מציאות זו . בשל ייעודו זה , המסר צריך להיות ברור וחד משמעי , דהיינו - הנמשל הוא בדרך כלל גלוי , וכך הקורא נצמד לעיקר ומפיק מן המשל את המשמעות המדויקת שאליה התכוון ממשיל המשל . הנמשל עשוי להיות אמירה כוללנית על תכונותיהם והתנהגותם של בני האדם , והוא עשוי להיות מנוסח , כלקח וכהוראה . "השחקנים הראשיים" במשל לקוחים מעולם הצומח , החי , והדומם העוברים תהליך של האנשה . ה . דימויים מעולם הצומח הישראלי : השלב האחרון והחשוב ביותר בדיון זה הוא - מדוע בחר יותם בדימויים מעולם הצומח של ארץ ישראל ? מה הייתה משמעות הזית , הגפן והתאנה בימי קדם , ומהי משמעותם בימינו ? בעמ' 101-99 בספר הלימוד מידע רב על המשמעות הסמלית של עצים אלו ופירותיהם , בין השאר , בשבעת המינים ובסמל המדינה . המסקנה היא שיותם בחר לדבר על עצים שקהל שומעיו הכיר אותם ואת משמעותם . חשוב שהתלמידים יכירו את הביטוי היפה של שאול טשרניחובסקי ו "האדם אינו אלא תבנית נוף מולדתו . " מומלץ לדון באמירה זו ובמשמעותה ולבקש מהתלמידים להביא דוגמאות לאמירה זו מחיינו במדינת ישראל היום . ספר הלימוד מרחיב ומעמיק על הזית , הגפן והתאנה - שארץ ישראל היא אזור גידולם הטבעי , והם שלושה משבעת המינים שנתברכה בהם הארץ ( עמ' 101-99 בספר הלימוד . ( בשל חשיבותם של הזית , הגפן והתאנה בכלכלה ובקיום של יושבי הארץ במשך אלפי שנים , הם סימלו בעיניהם את טובה וברכתה של הארץ וזכו למקום של כבוד בתרבות היהודית . הדבר ניכר גם בשפע צירופי הלשון המזכירים עצים אלו , ובשמות יישובים הקשורים לזית ולגפן ( עמ' . ( 100

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר