עמוד:11

החרם במקרא משמעותו של החרם במקרא - השמדה טוטלית של בני אדם , בעלי חיים ורכוש של אויבים , כמנחת קודש לה . ' למעשה מדובר במלחמת חורמה אלימה ואכזרית המצווית בחוק בספר דברים . חוק החרם אכזרי מאין כמוהו , והוא דורש טיפול מיוחד ( בשלבים ) . 1 , דיון במושג החרם המקראי ( יהושע ו - עמ' 31 בספר הלימוד , יהושע ז - 1-6 עמ' 36 בספר הלימוד , וכן דברים ז , 6-1 כ . ( 18-16 עיסוק במטרתו : לשמור על ייחודו התרבותי של עם ישראל . מובן שאין להתחמק מכך שמדובר בחוק אכזרי ביותר . . 2 לצד הדגש על האכזריות שבחוק החרם , יש להדגיש שמדובר בחוק המאפיין תרבות קדומה , ואין לשפוט תרבויות קדומות באמות המוסר שלנו היום . כדאי להסביר לתלמידים שהמלחמות בימי קדם התאפיינו באכזריות דומה ; הטלת מצור על ערים , הרעבת אוכלוסיות שלמות , ועם כיבוש העיר - הרג התושבים או שעבודם . יש להדגיש גם את המסר החינוכי לימינו ? היום לא נהוג לפגוע באוכלוסייה אזרחית - לא בזמן מלחמה ולא בזמן פעולה צבאית אחרת . היום , כשהצבא נלחם , עליו להילחם בלוחמים ובחיילים בלבד . פגיעה באוכלוסייה אזרחית היא פשע מלחמה , ועל פשע זה קבועים עונשים בחוק הבין-לאומי . יהושע פרק י - כיבוש יריחו יריחו היא העיר הראשונה במסע הכיבושים של בני ישראל . רצוי להפנות את התלמידים לתחומים נוספים : א . גאתרפיה : על פי תכנית הלימודים , יש "להכיר את מפות הארץ בתקופות שונות ואת הבעיות הכרוכות בזיהוי אתרים המוזכרים במקרא . " שימוש רב ככל האפשר במפה , תוך כדי לימוד הפרק , והבנת הנושאים הנדונים בהיבטים של מיקום גאוגרפי והמשתמע מכך יחזקו את המיומנויות בגאוגרפיה . ב . שפה : מציאת צמדי מילים בשפה דוגמת "סוגרת ומסוגרת . " השימוש במילים מאותו השורש בא להדגיש את משמעותן ( חכם מחוכם , מלך המלכים , שיא השיאים , צרה צרורה וכדומה . ( ג . עיסוק רציני במושג החרם המקראי : מומלץ להקדיש למושג לפחות שיעור אחד מלא . המושג יחזור גם בשמואל א טו , ועל כן כדאי לדון בו כבר בשלב זה . פס' : 17-14 נס חציית הירדן מהו נסי מה הקשר בין נס חציית ים סוף , שהחל את תקופת הנדודים במדבר , לבין נס חציית הירדן , המסיים את התקופה ? שני האירועים הם אירועים לאומיים חשובים וגורליים , שניהם מוכיחים כי אלוהים שולט בגורל העם , ושניהם קשורים במים . אפשרות להרחבה 1 בספר תהלים מזמור קיד משווה המשורר את שני הנסים שאירעו לעם ישראל בצאת ישראל ממצרים " ) הים ראה וינס י ה ? לדן יסב לאחור" - פס' . ( 3 מזמור זה מופיע גם בהגדה של פסח ושרים אותו בליל הסדר . אפשר לתת לתלמידים לקרוא אותו ולכתוב או לשוחח על הדמיון שמצא המשורר בין חציית ים סוף לחציית הירדן .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר