|
|
עמוד:137
" מקרוב ומרחוק" ( עמי ( 233 היסטוריה היא למעשה סיפור שמספרים בני אדם . לכן סיפורים ותיאורים היסטוריים עשויים להיות שונים זה מזה בפרטים שישולבו בהם , בדגשים שיינתנו בהם ואף בקו הפרשני העולה מהם . אפשר להקצין ולומר שכפי שאי אפשר לעבור באותו נהר פעמיים , כך אי אפשר לספר את אותו הסיפור פעמיים . הדברים אמורים כמובן במסורות העוברות בעל-פה , בין בימינו ובין בימי קדם . גם בסיפורים אשר הועלו על הכתב והודפסו באלפי עותקים , עלולים להישמע נרטיבים שונים , שכן הבנתו של הסיפור ופירושו תלויים בקורא ובשומע . ומכאן שגם לקרוא את אותו הסיפור פעמיים אי אפשר . סיפורים מוכרים יכולים להשתנות אלפי פעמים . את סיפור סינדרלה וסיפור שלגייה אפשר לספר בנוסחים שונים . כ > ספר אחד ידגיש את רשעותו של הזאב בסיפור כיפה אדומה , אחר ידגיש את תמימותה של כיפה אדומה וכדומה . בפרק א , מציג משה בנאומו שני אירועים מהותיים שאירעו בראשית הנדודים במדבר . האחד הוא הקמת המערכת המשפטית והשני הוא אזכור חטא דור המרגלים ועונשו . כיצד יתייחס משה לשני אירועים אלול מדוע בחר דווקא אותם ? מה הוא עתיד ללמד את בני ישראל באמצעותם ? שאלות אלו ייענו בהוראת פרק זה . דברים פרק א , פסוקים 8-1 נושאים לעיון מעמיק > עמ' ( 235 האחריות היא שלכם ! הפסוקים הראשונים בפרק הם בבחינת סיום לספר במדבר ופתיחה לספר דברים . בפסוקים אלו מוזכרים המקומות שבהם עברו בני ישראל והם אינם חלק מנאומו של משה . נאומו של משה , המתחיל בפסוק , 6 נכתב בגוף ראשון . משה פותח את נאומו בהעברת ביקורת קשה על בני ישראל . בני ישראל ישבו בהר חורב כשנה . הם החלו להתקדם במסעם משם רק לאחר הציווי האלוהי i » רב-ל ? ם ו /< ya בהר הזה" ( פסי . ( 6 על פי הפסוק , שהותם הממושכת של בני ישראל בהר חורב הייתה בחירתם שלהם . ה' הוא שעודד אותם להמשיך במסעם לכיוון ארץ כנען , הארץ שהובטחה לאבותיהם . פתיחת נאומו של משה היא דרמטית , מביאה מידע רב וחושפת את מגמת הנואם . משה מדגיש את אחריותם של בני ישראל לשהות הממושכת במדבר , ולא את אחריותו של ה . '
|
|