|
|
עמוד:136
דברים א : משה מסכם את תקופת הנדודים במדבר כיצד מלמדים את ספר דברים ל הוראת פרקים מספר דברים אינה עניין של מה בכך . ספר דברים מוצג כנאומו האחרון של משה לפני מותו ולפני כניסת ישראל לארץ כנען . הנאום נועד להעביר מסר לבני ישראל על אודות דרכי התנהלותם העתידיות בארץ כנען . בתחילת המאה ה19- הציגו חוקרים אחדים תזה באשר לזמן חיבורו של ספר דברים . על בסיס התאמות בין הרפורמות הדתיות של חזקיהו ( מלכים ב יח ) ושל יאשיהו ( מלכים ב re ובין הכתוב בספר דברים , שיערו החוקרים הללו כי ספר דברים נכתב במאה השביעית לפני הספירה . הדרישה הראשונה לריכוז הפולחן , שאותה מבצעים חזקיהו ונינו יאשיהו , מופיעה לראשונה בספר דברים . ייתכן כי ספר דברים היה מקור השראה לרפורמות שביצעו שני המלכים , או אולי שיקף הספר את הנעשה בתקופתם של חזקיהו ויאשיהו . מורים המלמדים בבתי הספר התיכוניים יעמדו על הקשר התוכני , האמוני והלשוני שבין ספר דברים לספר מלכים וכן על זמן כתיבתו של ספר דברים על פי המחקר המקראי . מורים המלמדים בחטיבות הביניים , לעומת זאת , מלמדים ומדגישים את תוכנו של הסיפור המקראי ואת מסריו , ועל כן לא יעסקו בסוגיית התיארוך המחקרי של הספר . אולם גם המורה המלמד את הנרטיב המקראי , יידרש לשינויי גרסאות שבין הסיפורים המופיעים בספר שמות ובספר במדבר לסיפורים על אודות אותם אירועים המופיעים בספר דברים . העיסוק באירועים אלו ובהבדלים שבין גרסאותיהם יוסברו לרוב באמצעות מטרת נאומו של משה . משה נואם לא כדי לשרטט בקווים יבשים את ההיסטוריה של הנדודים במדבר , אלא כדי להעביר מסרים חשובים לעמו ישראל . הפרטים המשתנים בסיפורים נועדו ללמד את בני ישראל כיצד עליהם לנהוג בארץ כנען . יש לשים לב כי שני הסיפורים המופיעים בפרק זה הם גרסאות שונות לסיפורים שכבר נלמדו במהלך השנה . על כן , הדגש בהוראת פרק זה הוא השוואה בין הנלמד בעבר ( זו גם הזדמנות לבדוק מה זוכרים התלמידים ) ובין מה שיילמד בפרק זה . ההוראה תתמקד בעיקר בסיבות להבדלים ביניהם .
|
|