|
|
עמוד:134
בסיפא של פסוק 9 מתחיל בלעם לתאר את תכונותיו הטובות של עם ישראל " הן ^ - ם לבדד ישכן ובגוים לא יךנחשב . " . התכונה הראשונה של עם ישראל שאותה הוא מונה היא היבדלות . עם ישראל נפרד ונבדל הוא מכל העמים ואינו הולך בדרכיהם . יש המפרשים כי לא היבדלותו של עם ישראל היא התכונה החיובית המובעת בפסוק זה אלא ישיבתו בנחלה נפרדת ומבודדת . < כדאי לדון כאן עם התלמידים בשאלות : האם לדעתם עם ישראל הוא עם שנבדל מהעמים האחרים ! האם עם ישראל למד מעמים אחרים ! הושפע מעמים אחרים ! משפיע על עמים אחרים ! האם עם ישראל צריך להתחשב בדעת העמים האחרים או לפעול אן ורק על פי שיקוליו הוא ! תכונה נוספת של עם ישראל מביא בלעם ברישא של פסוק 10 כאשר הוא אומר שאין אפשרות לספור את עם ישראל בשל גודלו כי רב . יש הטוענים כי למילים אלו פרשנות נוספת והיא קביעת גורל , ומשמעות הדברים היא שאין לקבוע את גורלו של ישראל . בלעם חותם את נאומו בתקווה שגורלו יהיה כשל גורל עם ישראל ( אפשר לפרש את המילה "ישרים" כצורה מסוימת של המילה "ישורון" שהיא כינוי לישראל . כך על פי פירושו של רמב"ן . ( במדבר פרק כג , פסוקים 30-13 נושאים לעיון מעמיק > עמ' « 29 משנה מקום משנה מזל ן משלו הראשון של בלעם נוחל כישלון על פי בלק . הוא אינו אומר נואש ומבקש מבלעם לקלל את ישראל ממקום אחר בתקווה ששם לא יפריע ה' את מעשה הקללה . בלק מבטא חרדה כמעט נואשת מהמון ישראל הנשקף אליו כמעט מכל מקום באומרו ; "אפס קצהו תך ^ ה וכלו לא תן אה" ( פסוק . ( 13 המקום הבא שאליו מכוון בלק את בלעם נקרא שדה צופים ושמו נגזר מהתצפית הנשקפת ממנו . גם במקום זה נבנים שוב שבעת המזבחות ושוב מועלים קרבן הפר והאיל . שוב מתגלה ה' לבלעם ושוב שם דברים בפיו . הנאום השני המשל השני שם דגש על הקשר המיוחד שנרקם בין עם ישראל לאלוהיו , על העובדה כי אין כוח שיכול להפר את הקשר הזה , וכן את העובדה שעם ישראל מבורך על-ידי אלוהים . גם בראשיתו של משל זה , כמו במשל הקודם , פונה בלעם דרך כבוד לבלק . מיד לאחר הפנייה לבלק , מפנה אליו בלעם דברי ביקורת מעודנים המביעים את המסר כי ניסיונו של בלק לקלל את ישראל הוא חסר סיכוי . האל נבדל מבני האדם בכך שאינו משנה את דעתו . דרכו של
|
|