|
|
עמוד:104
מסופר כי ילידי הענק ישבו בעיר חברון . לפני כיבוש חברון בימי יהושע , הייתה חברון עיר מלוכה כנענית . כלב בן יפונה כבש את חברון מידי ילידי הענק והיא הייתה לנחלתו ולנחלת צאצאיו . " ולכלב בן-יפנה נתן חלק בתוך ? ני-יהודה אל-פי ה' ליהושע ^ ת-קרית אלבע : אבי הענק היא רוברון . וילש משם כלב את שלושה ? ני הענק את-ששי לאת ^ - חימן ואת-תלמי לליךי הענק . " ( יהושע טו , . ( 14-13 העיר חברון נקראת גם "קרית ארבע . " ההסבר העממי לשם זה מופיע בספר יהושע ? ' ץשם סברון לפנים קן ית אלבע האדם הגדול בענקים הוא" ( יהושע יד , . ( 15 לפי פרשנות זו , ארבע הוא שמו של אבי הענקים שישבו בחברון . המרגלים ממלאים את ציווי משה ( שאלה ( 16 א . המרגלים מבחינים בילידי הענק בעיר חברון ובכך ממלאים את הציווי : "החזק הוא סלפה הכ > עט הוא אם-לב . " בהתייחסותם הם אינם מבררים אם הם רבים . הם עונים רק על חלקה הראשון של השאלה ומזניחים את חלקה השני . נראה כי מראה הענקים הפחיד את המרגלים עד כדי כך שלא ראו טעם למלא את החלק השני של המשימה . ב . ההערה המופיעה בפסוק 22 על בניית חברון לפני צען העיר המצרית , יכולה להעיד על חוזקה של חברון ועל ביצוריה , ואכן ציווה משה : '' הבמחנים אם במפצלים . '' המרגלים ראו את ביצוריה של חברון ודיווחו למשה : '' והערים לצרות גדל י ת מאד" ( פס' . ( 28 ג . על ציווי משה לבדוק "השמנה הוא אם-רזה ס ? ש-בה עץ אם-אין" מביאים המרגלים מנחל אשכול ענבים , רימונים ותאנים . נראה כי המרגלים עמדו ברוב ההנחיות שנתן להם משה והתייחסו הן להיבטים הביטחוניים והן להיבטים הכלכליים של משימתם . נחל אשכול כדאי להפנות את התלמידים למושג "מדרש שם" המופיע בספר הלימוד ( עמי . ( 174 הפרק מציג הסבר לשם נחל אשכול ? הנחל נקרא בשם זה מכיוון שמשם נלקח אשכול הענבים העצום . בספר בראשית "אשכול" הוא שם של אדם בן עם זר : "להוא שכן באלני ממלא ה # מ ' לי אחי אשכל" ( בראשית יד , . ( 13 אלוני ממרא נמצאת בקרבת נחל אשכול ונקראת על שם אדם אמורי ששמו ממרא . מכאן אפשר לשער כי נחל אשכול נקרא על שם אשכול , שהיה אחיו של ממרא . אך בסיפור המרגלים מייחס הכתוב את שמו של הנחל לסיפור לקיחת האשכול . וכך , בלי לשנות את שמו של המקום אלא רק את הסיפור שמאחורי השם , מופגת הזרות . יש בכך מעין "כיבוש" סמלי ושיוך של המקום לישראל דרך הכנסתו לנרטיב הישראלי .
|
|