|
|
עמוד:94
" עוד מבט" ( עמ' ( 169-166 על סובלנות ועל קנאות חלקו הראשון של "עוד מבט" עוסק בסובלנות ובקנאות דתית . חוקר המקרא ואיש הרוח פרופ' אוריאל סימון בוחן את שאלת הסובלנות במקרא . לדעתו , המושג סובלנות זר לרוח | המקרא , ואין בעברית המקראית מילה המביעה תוכן זה . סימון מגדיר את הסובלנות כרצון וביכולת נפשית לסבול I שוני אתני , תרבותי , חברתי , אידיאולוגי או דתי , ולהתייחס לשונה בהבנה ובכבוד . שתי המילים , סבלנות וסובלנות I נגזרו משורש אחד - שתיהן כרוכות בסבל , או לפחות במאמץ גדול . סובלנות היא קבלה רצונית של האחר , של השונה ושל היריב , על אף הקושי האמיתי הכרוך בכך . זהו ערך הומניסטי מודרני , פרי רוחה של ההשכלה האירופית . לאמונה המקראית , לפי סימון , ארבעה מאפיינים המנוגדים לסובלנות 1 אבסולוטיזם - אמונה במוחלטות של האמת הדתית שמקורה בהתגלות אלוהית . ביטויו המובהק - שלילה מוחלטת של האלילות והצגתה כמגוחכת וכחסרת טעם . היבדלות - תביעה נחרצת מן העם הנבחר כעס סגולה להימנע לחלוטין מכל מגע הן עם הפולחן האלילי והן עם עובדיו . איניפורמיזם - חתירה לאחידות מרבית בדעות ובהתנהגות של כל בני העם . ביטויו העליון הוא בתיאור אחרית הימים כעידן שבו תשרור אחידות שלמה בקרב עם ישראל ואחידות בסיסית בקרב האנושות כולה ( ישעיהו ב , . ( 3 בלעדיות ( אקסקלוסיביות ) - עם ישראל מצטיין לא רק בתורתו אלא גם בחכמתו , ולפיכך אין לו מה ללמוד מהגויים . על פי : אוריאל סימון , בקש שלום ורודפהו , הוצאת משכל , , 2002 פרק יג הנושא של סובלנות וקנאות מתקשר לסיפור עגל הזהב , שהביא את משה לנהוג בקנאות , באכזריות ובחוסר סובלנות כלפי האנשים שהיו שותפים למה שאלוהים ומשה ראו כחטא העגל . מנקודת מבטנו כיום , התנהגותו הקנאית והאכזרית של משה בשיתוף עם בני שבט לוי היא ביטוי לחוסר סובלנות . הדבר מעורר שאלות הקשורות בחברה שלנו , כיום . האם יש ערך כלשהו המצדיק הריגה ? האם מותר להרוג בשם האמונה ? האם קיימים '' קווים אדומים '' שאין לעבור אותם ? האם קודם כל עלינו להיות עם ואחר כך להיות אדם , או קודם להיות אדם ואחר כך עם ? האם ערך האמונה הוא ערך עליון ? ומה על ערך החיים , ועל הצו '' לא תרצח ? " ללא סובלנות לאן יכולה החברה שלנו להידרדר ? האם מותר לאדם לכפות את דעתו על אדם אחר ? האם גילויי קנאות קיצוניים מעין אלה מעידים על חוזקה של החברה או על חולשתה ? האם בתהליך של התהוות העם , כאשר המאמצים מופנים למטרה זו -יש הצדקה לקנאות ?
|
|