|
|
עמוד:91
משה משכנע את אלוהים לבטל את הגזירה ( שאלות ( 19-17 משה אכן מבקש למנוע את רוע הגזרה ולשכך את כעסו של אלוהים . שלושה טיעונים למשה : הטיעון הראשון - משה מחזיר את הבעיה לבעליה . ? זהו קודם כל העם שלך , ולא רק שלי , ויש לך אחריות על מצבו - על ירידתו למצרים , על שהותו במצרים במשך ארבע מאות שנה , על האמונות שרכש שם עם הזמן . המקום , הזמן - כל אלה השפיעו על העם ולכן אי אפשר לבוא בטענות רק אליהם . הסדק הראשון בחומת הכעס נפער . הדגש בדברי משה הוא על "עמך" ועל התזכורת "אשר הוצאת מארץ מצרים" ( שמות לב , . ( 11 הטיעון השני - משה מעלה את הדאגה לשמו הטוב של אלוהים - מה יגידו ? המצרים לא יבינו את המעשה , והפירוש שייתנו לו יהא רחוק מן הכוונה ו כל תכלית הוצאת בני ישראל ממצרים הייתה כדי לכלותם . ויותר מזה - אתה ( אלוהים ) כמו המצרים רצית לכלותם . לכן , התוצאה חשובה יותר מן הכוונה . חשוב יותר ששמך לא יינזק מאשר לכלות את ישראל . הטיעון השלישי גורס שבלהט הכעס , גם כאשר חמתך בוערת בקרבך אל לך לשכוח את התכלית של כל המסע הזה : לממש את ההבטחה ש"נשבעת" לאברהם ליצחק ולישראל : " ארבה אתזלעכם ככולבי השמים ןכל-האלץ הזאת אשר אמרתי ^ תן לזלעגנם לנסלו לעלם " ( שמות לב , . ( 13 זוהי התכלית האמיתית , ולכן לאחריה " / וינחם ה' על-הרעה ^ ד ך ? ר לעשו ת לעמו ו" ( לב , . ( 14 נראה שאחרי שהבין אלוהים שהעם הוא עמו ושיש לו חלק במצבו , לאחר שהבין שהנזק עלול לעלות על התועלת , ובעיקר , שהייעוד לא יושג - השתנתה דעתו . < מעשה הפיד ומעשה בלתי הפין : כשחמתו של משה בוערת בקרבו הוא מגיב ללא השתהות בשבירת הלוחות . הוא רואה את העגל ואת המחולות סביבו ומשליך את הלוחות ושובר אותם . אן לעומת כיליון העם , שבירת הלוחות היא מעשה הפיך . ואכן , לאחר מכן משה עולה שוב להר ומוריד שוב את לוחות הברית . שמות פרק לב , פסוקים 35-15 נושאים לעיון מעמיק > עמ' ( 165-162 העימות בין משה לאהרון > שאלה ( 33 העימות בין משה לאהרון הוא בלתי נמנע , שכן לאהרון חלק מרכזי בהתנהגות העם . מכיוון שכך , לאהרון יש אפשרות להתכונן למפגש הקשה עם משה .
|
|