|
|
עמוד:85
לכל אחד ואחת השבת שלו פנים רבות לשבת . דור דור והשבת שלו , איש איש והשבת שלו . בשיחה בכיתה ייתכן שיעלו הביטויים י שבת בעלת אופי דתי , מסורתי או חילוני . תלמידים שירצו - יספרו על השבת במשפחתם , או על אופי השבת שהיו מעדיפים . אפשר להציע לתלמידים לכתוב קטע קצר : "השבת שלי . '' לשבת המסורתית כמה סממנים : זמירות של שבת , מפה , נרות , חלה , ישיבה משפחתית בצוותא . אבי קורן מדגיש בשירו את ההד המסורתי הבא מרחוק '' - הד מן העבר . " השיר "שבת בבוקר , " מאת תרצה אתר , מדגיש את סממני השבת החילונית : הפעולות מקבלות מקום מיוחד באמצעות המילה "המון" וכן הליכה אפשרית אל הגן הסגור . בשבת אפשר לעשות דברים שאין נוהגים לעשות במהלך השבוע : ללכת , לשוט , לטייל , לקטוף פרחים . מודגש העולם שמחוץ לבית ומודגשת העשייה , לעומת העולם של הבית סביב שולחן השבת בשירו של אבי קורן . שיריהם של שלמה אלקבץ ושל אבן עזרא מדגישים את הפן הדתי של השבת . אבן עזרא עוסק בשירו בשמירת השבת . ? מה אסור ומה מותר לעשות בשבת . אלקבץ שר שיר הלל לבורא על שנתן לנו את השבת , "שמור וזכור בדיבור אחד" ועל השבת כ"מקור הברכה . " קריאת תמונות מיכלאנג'לו , '' משהי' ( עמ' ( 146 תקופת הרנסנס מתאפיינת בחיבור בין ההומניזם המעמיד את האדם במרכז , ובין הניאופלטוניזם שבמרכזו הרוח והחומר . הדימויים החזותיים : הדמות יושבת . הגוף בעל שרירים , אתלטי ( ביטוי לחומר , ( לעומת הזקן העבות והארוך המלמד על זקנה ועל חכמה . תחת ידו האחת - לוחות הברית . ידו השנייה על הבטן , כמו סוגרת על כל האיברים הפנימיים ( מחשבות והרהורים . ( הגוף מוטה קדימה , המבט הצדה , זועם , העיניים יוקדות . זוהי ישיבה בעלת נוכחות רבה אך עם זאת יש בה תחושה לא נינוחה . על הראש - קרניים . קפלי הבגד אופייניים לתקופה שהתמונה צוירה בה . הקרניים - בשמות פרק לד נאמר שלוש פעמים על משה ברדתו מן ההר ש"קרן עור פניו" ( פסוקים . ( 35 , 30 , 29 הפרשנות המקראית , כמנהגה לעתים קרובות , מתעלמת מן הטעמים ואף מן ההקשר ומפרשת את הפסוקים הללו לא מלשון פנים קורנות כי אם מלשון קרניים , וכך ציירו את משה . ; 0 איזו דמ 1 ת של משה מבטא פסלו של מיכלאנג'לו ? כדאי להשוות עמ תמונתו של דורה ( עמ' ( 113 ועם תמונתו של אבל פן ( עמ' . ( 94
|
|