|
|
עמוד:77
שמות פרק יט , פסוקים 25-16 נושאים לעיון מעמיק ( עמי ( 141 הפעלים הבולטים ביותר בפסוקים הם אלו המצביעים על הקשר בין ראשו של ההר ובין תחתית ההר ובעצם על הקשר בין ה' הניצב על ההר ( פסי ( 20 ובין העם העומדים למרגלות ההר . משה הוא הדמות המקשרת בין ראשו של ההר למרגלות ההר ונמצא בתנועה מתמדת של עלייה וירידה . העיסוק בפעלים אלו מלמד על מורכבותה של התיאופניה ( ההתגלות האלוהית ) ומעלה את השאלות ו היכן מצוי האל בשעת ההתגלות ? מה יכולים לראות בני ישראל בהתגלות ? קאסוטו בפרשנותו ( שאלה ( 19 מנסה להשיב על שאלות אלו ואומר כי ההתגלות עצמה היא מופע עוצמתי של איתני הטבע ולאחריו הניגוד הגמור ביותר- השקט האלוהי . נראה כי הסערה מעידה על נוראות ההתגלות ומלמדת על היראה שחשו בני ישראל . התגלות ה' איננה מצב שיכול לעבור בשלוות נפש . כל החושים כולם נסערים ומתחדדים לנוכח הדבר העצום הזה . לאחר הסערה הגדולה , דברי ה' עתידים להישמע ואלו ייאמרו בשקט שדרכו יהדהדו דברי ה . ' באופן מפתיע לכאורה , ממהרים בני ישראל לעלות להר ה , ' על אף חרדתם הגדולה ( שאלה . ( 20 נראה כי התשוקה לראות את האלוהים ולגעת בקדושה במלוא עוצמתה , היא הגורמת לרצונו האדיר של העם לעלות במעלה ההר ולאזהרתו השנייה של משה .
|
|