עמוד:69

סיפור זה מבטא חוסר אמונה באל שבא לידי ביטוי באכילה היתרה . עם ישראל כמו אמר בכך שאין לו אמון בה . ' את ההבדלים בנרטיב המקראי אפשר להסביר בציפייה לשינוי בתפיסתם ובנוהגם של בני ישראל , אחרי שנה של נדודים במדבר בהנהגתם ובחינוכם של ה' ומשה . תחילה , ה' מחנך את בני ישראל ונותן להם כלים להתגבש לעם ככל העמים , וכמו כן דואג למחסורם הגשמי בכל יום ויום . אך לאחר שנה של נדודים בני ישראל מכירים את מצוות ה' ובכל זאת מפרים אותן . ה' מתאכזב מהבעת חוסר האמון ומחוסר האצילות שבהתנהגות העם . שמות פרק טז , פסוקים 36-28 נושאים לעיון מעמיק ( עמ < 119 ' " מה נאכל" - שאלה לגיטימית ! בפרשת "בהר" בסופו של ספר ויקרא , מצווה ה' על ישראל לקיים את מצוות השמיטה ומצוות היובל . על ציוויים אלו נאמר כי אלו הן אוטופיות שלא תמיד מומשו במציאות בקרב אנשים שיש בהם מידת מה של רכושנות ונהנתנות . לא בטוח שאכן שוחררו העבדים , שחזרו איש לאחוזתו , שבוטלו החובות . לאחר שניתנת מצוות השמיטה והיובל לבני ישראל הס תמהים ושואלים " מה-נאכל " ? ( ויקרא כה , . ( 20 תשובתו של הי היא שברכתו תינתן על הארץ ומברכה זו יאכלו . לעתים מילים המבטיחות ברכה אין די בהן . בפירושו לפסוק , 32 מסביר רש"י מדוע יש צורך ביותר מסיפור או ביותר מהבטחה , אלא בהוכחה מוחשית של ממש . ירמיה מראה לעם את צנצנת המן כדי להוכיח להם שאם ילמדו תורה , יוכלו להתפרנס מברכתו של ה' ( שאלה . ( 23 מבחינתו של ירמיה , צנצנת המן היא הוכחה חד-משמעית לברכתו של ה . ' < מומלץ לקיים דיון עם סיומו של הפרק ולשאול את התלמידים על מה לדעתם העם יכול לסמוך יותר- על הבטחת ה' או על עצמם בליקוט מזונם ? האם המסר המקראי מתאים לימינו !

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר