עמוד:61

רש"י ( שאלה 32 סעיף ב , ( מבחין ביו בקשת רחמים ובין תלונה . תלונה היא בקשה שאינה מוצדקת ומקורה הוא בחוסר אמונה . לעומתה , בקשת רחמים נובעת מההכרה בפחיתות שבאדם לעומת אלוהים ומהאמונה כי האלוהים הוציא את ישראל ממצרים כדי להחיותם . רש"י מבהיר כי הבעיה אינה נעוצה בבקשה למים , שהרי זוהי בקשה מובנת , אלא בדרך שבה ביטאו בני ישראל את הבקשה , דרך המצביעה על משמעות פנימית עמוקה הקשורה לאמונה באלוהים . על פי פירושו של ספורנו , הניסיון שיעמיד ה' בפני בני ישראל הוא בעניין קבלת חוקי ה' על פני ההרגלים של מצרים י האם ישמור העם על חוקי ה' גם בשעות קשות או שמא יעדיף את עבדות מצרים ? בפסוק 26 מסתבר שהיה מוסר השכל מכוון לסיפור המים המרים . הסיפור מלמד על תנאי שמתנה הי לבני ישראל והוא שמירת חוקיו ומצוותיו . אם ישמרו בני ישראל את חוקי ה , ' הרי שהמחלות הקשות שבאו על מצרים ( המכות ) לא יבואו על ישראל . סיפור מי המרה ומצוקת המים מזכיר את המכה הראשונה על מצרים שבה לא יכלו המצרים לשתות ממי היאור . ייתכן כי ה' מנסה את ישראל בסיפור זה ב"מיני-מכה" כדי להעביר להם את המסר המתבקש ( שאלה . ( 33 '' עוד מבט '' ( עמ' ( 111-108 לכל דור יציאת מצרים שלו בימינו הפכה יציאת מצרים לסמל ליציאת קהילות יהודיות ממקום מצוקתם ועלייתם לארץ - למדינת ישראל . בכל מבצע שהיה קשור בעליית יהודים ממקום מצוקה ראו את יציאת מצרים של דורנו . כך ביציאת יהודי אירופה , ביציאת יהודי המזרח , ביציאת יהודי ברית המועצות דאז , וביציאת יהודי אתיופיה . האם אכן ישנם קווים משותפים בין העליות השונות בדורנו ובין יציאת מצרים של אזי מהו הדמיון ומהו השוני ? קווי הדמיון : היציאה היא ממקום מצוקה אל החופש . יציאה משעבוד לחירות . מאחורי כל יציאה ישנו "פרעה" שצריך להתגבר עליו , כלומר , כוחות המתנגדים ליציאה , ולכן נאלצים היוצאים להיעזר במבצעים מיוחדים ובדרכים מתוחכמות . היציאה קשורה במבצעים מיוחדים ובדרכים מתוחכמות . ליציאה יש כיוון ברור : יוצאים לארץ ישראל .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר