|
|
עמוד:52
קריאת תמונה עמוד 78 "אופים מצות , " נחים גוטמן שמו של הציור הוא "אופים מצות , " וכשמו , מתאר הציור את אחד מהאירועים החשובים שקרו לבני ישראל ערב יציאת מצרים- אפיית המצות בחפזה " וישא העם את-בצקו טרם יחמץ מ ^ ארתם צךרת בשכ > לתם על-שכמס" ( שמות יב , . ( 34 " ויאפו את-הבצק אשר הוציאו ממצרים עגת מצות כי לא חמץ כי-גךשו ממצמם ולא יכלו להתמהמה ןגם-צדה לא-עשו להם" ( שמות יב , . ( 39 כדאי לשים לב שתיאור האוהלים בציור שונה משמעותית מהתיאור המקראי , שהרי בני ישראל שהו במצרים בבתים של ממש ולא באוהלים : "ולקחו מן-הדם ונתנו על-שתי המזוזת ועל-המ ^ קוף על הבתים" ( שמותיב , . ( 7 < בהקשר זה ניתן לשאול בכיתה מדוע בחר גוטמן לתאר את מחנה ישראל באוהלים ולא בבתים כפי שמציין הפשט המקראי ! ניכר כי גוטמן שאף לתאר את השמחה שביציאה ממצרים על פני השהייה במצרים עצמה ועל כן תיאר את אפיית המצות באוהלים ולא בבתים . כפי שניתן לראות , הטקסט המקראי מצומצם מאוד ואינו מתאר את האווירה ששררה במחנה בני ישראל ערב יציאת מצרים . תיאור ההתרחשות בא לידי ביטוי בציור של גוטמן . גוטמן מוסיף לציור פרטים רבים אשר מחיים את הסיטואציה . בציור מובאות שלוש התרחשויות שונות . ההתרחשות האחת היא של אדם המקים את אוהלו . ההתרחשות השנייה , מצד שמאל , היא משפחה שעסוקה באפיית המצות ונראה כי היא טרודה להשלים את כל ההכנות הנדרשות למסע הארוך . ההתרחשות השלישית היא משפחה המכינה את המשא על הגמל ועושה זאת בשמחה . ניכר כי האווירה השוררת במחנה היא אווירה של עשייה קפדנית , מתוך שחוק ושמחה על הצפוי לבוא . בציור מתוארים נשים , ילדים , גברים . כל ישראל שותפים היו להכנות לקראת היציאה ממצרים . < כדאי להעלות בכיתה את השאלה : אילו פרטים מוסיף גוטמן על התיאור המקראי ! כדאי לשים לב לפרטים הקטנים ( תוכלו להבחין בכלב , בגמלים מאחור , בחנוכייה ( ... שמות פרק יב , פסוקים 42-29 נושאים לעיון מעמיק wm כניעתו של פרעה לאחר מכת הבכורות ניכר כי פרעה התייאש כמעט לחלוטין מהניסיון לעמוד כנגד משה ואהרון וכנגד אלוהי ישראל . בפסוק 31 הוא מאשר לבני ישראל לעבוד את אלוהיהם כפי שביקשו . הפעלים שבהם
|
|