|
|
עמוד:33
שמות ד , פסוקים 23-18 נושאים לעיון מעמיק ( עמ' ( 45 משה התחיל את דרכו כ"שליח נרתע" כאשר סירב פעמיים למלא את השליחות האלוהית , אך מהרגע שמסתיים המשא ומתן עם ה , ' נענה משה למצווה עליו ועושה את דרכו חזרה למצרים . משה אינו מספר ליתרו חותנו על שליחותו . הוא אומר ליתרו שהוא מעוניין לשוב למצרים כדי לשאול לשלום אחיו . משה אינו חושף את שליחותו מטעמים מוצדקים . ייתכן כי חותנו היה מונע ממנו לשוב למצרים אם היה יודע את דבר השליחות , שהרי בשליחות זו יש סכנה ויתרו לא היה רוצה לסכן את שלום בתו ונכדיו . משה לוקח עמו למצרים את משפחתו 1 אשתו ובניו . נשאלת השאלה מדוע עשה כן ? האם לא ראה את הסכנה שבעניין ? רמב"ן משיב על שאלה זו בפירושו לפסוק ואומר שכעבור מעשה זה יבטחו בני ישראל כמשה , שהרי אם לקח עמו את אשתו ואת בניו למצרים , הרי ודאי בטוח הוא בדבר הצלחת משימתו . בפסוקים 23-22 מופיעה התראה על פי שיטת הגמול : "מידה כנגד מידה" ( שאלה . ( 16 הגמול "מידה כנגד מידה" בא לידי ביטוי במקרא לא רק במשמעות משפטית אלא גם במשמעות ספרותית . בפסוק 22 בפרק אומר ה' למשה כי : "בני בכרי ישלאל" ובכך מתייחס לעם ישראל ממש כבן הבכור כפי שמופיע כמה פעמים בתנ"ך ( לדוגמה : י רמיה לא , . ( 9 מכיוון שפרעה מתעמר בבכורו של ה , ' הגמול לאישילוח הבנים הוא הרג הבנים הבכורים של מצרים , מידה כנגד מידה : "אנכי הרג את-בנך בכרך . " ההתראה שניתנה לפרעה עתידה להתממש במכת העשירית שה' יביא על מצרים , הלוא היא מכת הבכורות . שמות פרק ד , פסוקים 26-24 נושאים לעיון מעמיק 0 גמ « 6 ' סיפור חתן הדמים הוא סיפור מוזר , הן בתוכנו והן בצורתו . הוא מעלה שאלות רבות t מדוע ביקש ה' להרוג את משה או את בנו ? בפס' 24 נאמר ; "ויבשהו ה' ויבקש המיתו . " את מי פגש ה ? ' את מי רצה להמית ? מדוע דווקא דם המילה הוא המציל את הפגוע ? מהי משמעות הנאמר בפסוק : 25 "ותגע לרגליו ? " ברגלי מי נוגעת ציפורה ? מדוע ? מדוע ביטאה ציפורה את המילים הטקסיות י "סתן-דמים אתה לי" ( פסוק ?( 25 פרשנים רבים התייחסו לסיפור "חתן הדמים" והסבירו את בעיותיו במגוון תשובות 1
|
|