|
|
עמוד:31
המשותף לרש"י ולרשב"ם הוא שימת דגש על כוחו של האל : רש"י - בעת שעבוד למלכויות אחרות , ורשב"ם - בקיום ההבטחות . ר' יהודה הלוי מפרש מזווית שונה : אל לו לאדם לבקש ולהבין דברים שאין באפשרותו להשיג בהבנתו . שמות פרק ד , פסוקים 17-1 נושאים לעיון מעמיק ( עמ' <** 43 שלושה אותות ( שמות ד , ( 9-2 מול טענת משה שהעם לא יאמין לו כי אלוהים נגלה אליו , נותן אלוהים למשה שלושה אותות שאפשר לראותם . מראה עיניים הוא מעין הוכחה ושכנוע ( שאלה . ( 4 " מי שם פה לאדם " ( ד ( 11 , על טענת משה הקשורה ביכולת הדיבור שלו עונה לו אלוהים : "ואנכי אהיה עם-פיך" ( ד , . ( 12 כישוריו של אדם בכלל ושל נבחרי האל בפרט תלויים באל . התפקיד המוטל על משה נעשה בשליחות האל , והדברים שיאמר הם בהוראת האל : ... » והוריתיך אשר תדבר . " משה הוא שליחו של האל , ואלוהים הוא שמעביר אליו את הכוח ואת היכולת . אפשר לבחון את העניין מנקודת מבט שאינה דתית אלא פסיכולוגית ו התפקיד והשליחות מזמנים לאדם מצבים שבהם הוא מגלה בעצמו תכונות ויכולות שכלל לא ידע על קיומן . מיומנויות כגון יכולת דיבור , ניסוח ושכנוע , מתפתחות תוך כדי מילוי התפקיד . < מנהיגות - יכולת מולדת או נרכשת ! חוקרים אחדים טוענים שבמצבים המתאימים אדם יכול לפתח כושר מנהיגות , יכולת דיבור היא בוודאי תכונה שאפשר לשפרה . צירוף אהרון לשליחות ( שאלה ( 8 משה אינו מטיל ספק ביכולתו לשאת את המשא לבדו , אבל בכל זאת הוא מצרף את אהרון . אפשר לעורר שאלות כגון אלה DNH r צירופו של אהרון נותן מענה רק לדברי משה על היותו "כבד פה וכבד לשון" או אולי מענה לחששותיו של משה ? או שמא אלוהים מבין שהתפקיד יטיל על משה עומס רב , ולכן הוא סובר שיש צורך באדם שיסייע לול האם צירוף אהרון אל משה הוא רק בבחינת עזרה להתנהלותו מול מלך מצרים או בעיקר להתנהלותו מול בני ישראל ?
|
|