|
|
עמוד:25
שמות פרק ב , פסוקים 25-23 נושאים לעיון מעמיק ( עמ' 28 « 9 המצוקה כמעצבת את הזהות הלאומית עד כה לא שמענו ישירות - לא על פניית העם לאלוהים ולא על התערבותו הישירה של האל . בפסוקים 25-23 "פתאום '' העם פונה לאלוהים , "פתאום" אלוהים שומע ונזכר בבריתו עם האבות : " ו 7 ? ע א להים . " קטע זה מעורר שאלות י למה דווקא עכשיו ? היכן היה אלוהים עד עכשיו ? אם ביקש לפעול , מדוע לא פעל עד כה ? מה השתנה במצבם של בני ישראל וגרם להם דווקא עכשיו לפנות לאלוהים ? מה ידע אלוהים ? מבחינה ספרותית קטע זה משמש כפתיחה להקדשה של משה , להתגלות אלוהים למשה . עתה , כאשר בני ישראל פונים אל אלוהים , זהו זמן הידיעה . זה הזמן להתחיל לפעול , זה הזמן להתגלות למשה ולהטיל עליו את השליחות . עתה אלוהים צריך להיכנס לפעולה ולהתחיל את מימוש הברית עם האבות . זהו קטע מעבר מן הכלל אל הפרט , מבני ישראל אל משה . מבחינה רעיונית סאת המצוקה והייסורים כמו מלאה , והיא מחזירה את בני ישראל אל זהותם האמיתית . מלכי מצרים , באמצעות השעבוד , בהופכם את בני ישראל לאויבי מצרים ואת הסכסוך לסכסוך בין עמים , מחזירים לבני ישראל את זהותם הלאומית . אלוהים מתערב רק כאשר בני ישראל פונים אליו . הפנייה לאלוהים מסמלת את אמונתם המחודשת בו ואת בשלותם להתחיל בתהליך יציאתם ממצרים ומסעם לארץ כנען . השעבוד , המצוקה והסבל הם המסייעים לבני ישראל לאחר ארבעים שנה לגבש מחדש את זהותם הלאומית ( שאלה . ( 28 כאן המקום להציע לראות את שינוי מדיניות פרעה מזווית ראייה אחרת ! זוהי מעין תכנית אלוהית , שפרעה משמש בה כלי בידי האל . בני ישראל התבוללו במצרים עד אבדן זהותם . הם שכחו את אלוהים , איבדו את אמונתם , ואולי שכחו מהיכן באו ולהיכן עליהם לשוב . שינוי במצבם והפיכתם לעבדים הם אמצעים להחזירם אל האלוהים ואל האמונה בו . ואמנם אנו שומעים שבני ישראל במצוקתם פונים אל אלוהים - "וידע אלהים . '' ואכן , אפשר לראות את תקופת השעבוד גם כדרך להחזיר את בני ישראל לכור מחצבתם , לאמונתם . מתחושת השעבוד צומח הרצון לחירות ( שאלה . ( 28
|
|