עמוד:19

הצעה להרחבה ( לתלמידים שרמתם גבוהה : ( - אפשר לדון ברעיון שלפיו זהותו של עם מתחדדת ומתגבשת דווקא על רקע מצוקה . בתקופות כאלה נוצר צורן לברר את הזהות . - יש הסבורים כי השואה החזירה יהודים רבים ליהדותם והאיצה את תהליך הקמת מדינת ישראל . " עוד מבט" ( עמי ( 20-18 יחסו של עם לעברו " עוד מבט" בעמ' 20-18 עוסק בשני נושאים . יחסו של עם לעברו ותופעת העבדות בימינו . בהגדה של פסח נאמר ו '' בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים . " שעבוד מצרים ויציאת מצרים הם משא תרכותי-ערכי שאנו , כעם , מצווים לשאת אותו מאז יציאת מצרים . מדוע דווקא יציאת מצרים זכתה למקום כה נכבד בזיכרון ההיסטורי של עמנו ? הפרק המצרי בתולדות עם ישראל בעת העתיקה הוא בוודאי מן הקשים שידע עמנו . מהי משמעות הזיכרון של החוויה הקשה הזאת ? אולי עדיף להיזכר בחוויות הנעימות ? בעניין זה חשוב להדגיש שיציאת מצרים כוללת שני היבטים ו שעבוד וחירות . אי אפשר לשמר את חוויית החירות בלי להיזכר בחוויית השעבוד . את החופש ניתן לחוות רק בהעדרו . חירות , כמצב ובתחושה , איננה דבר מובן מאליו . אדם בן חורין מקבל בדרך כלל את החירות כמצב אנושי וטבעי . רק מי שמשמר את חוויית השעבוד , רק עם שזוכר את המקום הכואב והקשה שממנו בא , ישמור בכל כוחו את ערך החירות . יציאת מצרים היא אירוע מכונן בדרך להיות עם , והיא הורישה לנו את המלחמה על החירות , בד בבד עם ההימנעות משעבוד - שני צדדים של אותה מטבע . דמותו של עם , כמו דמותו של כל אדם , מתעצבת על-ידי החוויות הקשות שאותן הוא חווה . מקשיים צומחים , ממצוקות מתפתחים . המצוקה כרוכה בכאב , אך גם מעניקה כוח . עם , כמו אדם פרטי , אינו שולט תמיד בגורלו , אן הוא יכול להפיק ממנו תועלת . דור השעבוד חלף מן העולם . אם כל דור ודור לא יחוש כאילו הוא יצא ממצרים - יישכח הסיפור ועמו הערכים והלקחים .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר