|
|
עמוד:7
שיטת החקר במדעי החיים הביולוגיה , מהיותה מדע , מתאפיינת לא רק במה ? אלא גם באיך , ? כלומר : לא רק בנושאים שהיא עוסקת בהם , אלא גם בדרכי המחקר של הנושאים האלה ובדרכי הבנתם . כדי להבין תופעות ביולוגיות , אנחנו נעזרים במחקר המדעי . המחקר המדעי הוא תהליך מחשבתי , שבמקרים רבים דורש מקוריות ויכולת המצאה . המחקר בביולוגיה יכול להתחיל בסקרנות אנושית או בצורך לפתור בעיה . כך היה משחר ההיסטוריה ועד ימינו . על בסיס ידע קודם או על בסיס תצפיות , המדענים מגדירים מה הם עדיין אינם מבינים ומנסחים שאלות למחקר . השאלות מעוררות חיפוש תשובות . בשלב הראשון נותנים תשובות , שהן מבוססות על שיקול דעת ועדיין אין להן הוכחות . תשובות אלה נקראות השערות . יש שאלות הדורשות השערות רבות , שמכסות את כל קשת התשובות האפשריות לשאלה . בניסוח ההשערות יש להתחשב בכל האפשרויות ולא רק בדעות קודמות של החוקרים . רק כך אפשר להבטיח שהמחקר אכן יגלה את התשובה הנכונה ולאו דווקא את מה שהחוקרים רוצים למצוא . בשלב הבא מתכננים ניסוי או תצפית נוספים , אשר יאמתו את ההשערה ( יוכיחו שההשערה נכונה ) או יפריכו אותה ( יוכיחו שההשערה איננה נכונה . ( את הניסויים יש לתכנן היטב , כך שניתן להבחין בין כל הגורמים , שיכולים להשפיע על תוצאות הניסוי . דבר זה מחייב שבכל ניסוי נבדוק את השפעתו של גורם אחד בלבד , ולכן בדיקה זאת נקראת בידוד משתנים . גם ההשערות וגם שאלות החקר צריכות להיות מנוסחות כך שניתן יהיה למדוד כיצד גורם כלשהו ? הגורם המשפיע ? מעורר שינוי בגורם אחר ? הגורם המושפע . כמו כן , יש לבצע בקרה ולהשוות את התוצאות המתקבלות בהשפעת הגורם הנבדק ובהיעדרו . תוצאות הניסוי נמדדות או מתועדות בדרכים ובכלים שונים , על–פי מדדים שנקבעו בתכנון הניסוי . איסוף , מדידה ורישום של עובדות הוא חשוב ביותר , ולכן משקיעים גם מאמץ טכנולוגי בפיתוח מכש ? ר מתקדם , שלא יהיה מושפע ממגבלות חושינו . חשוב לחזור על הניסויים מספר פעמים , כדי להבטיח שהתוצאות אינן מקריות אלא מעידות באמת על מה שאכן קורה בטבע . התוצאות מובילות למסקנה ? האם ההשערה אומתה ( התגלתה כנכונה ) או הופרכה ( התגלתה כשגויה ?( ואם היו מספר השערות ? איזו השערה אומתה ? מן המסקנות של מספר ניסויים אפשר ליצור מודל או תיאוריה ? הסבר כללי לתופעה שנחקרה . המודל או התיאוריה הם שיא הפעילות המדעית ופסגת הישגיו של המדע .
|
|