עמוד:203

האתגר : זכויות חברתיות-כלכליות למהגרי העבודה כמו רוב המדינות המערביות בעידן הגלובאלי ( ראו פרק , ( 8 גם ישראל פתחה את שעריה ( ולעתים אף יזמה ) את כניסתם של מהגרי עבודה ממדינות אחרות לתחומה . על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת , 2010 בישראל שוהים כ220- אלף מהגרי העבודה , כמחצית מהם ללא היתר . נוסף עליהם שוהים בארץ גם כמה עשרות-אלפי פליטים , בעיקר מסודאן . התרת כניסתם של מהגרי העבודה לישראל החלה בראשית שנות ה90- של המאה העשרים , במטרה לשמש פתרון זמני למחסור בעובדים . אך למעשה , מהגרי העבודה ממלאים כיום בישראל צורך קבוע , וזאת בעיקר בתחום הסיעוד לקשישים ולנכים וכן בחקלאות . מדיניותה של הממשלה בנוגע למהגרי העבודה אינה חד-משמעית ואינה ברורה : אמנם היא ממשיכה להנפיק אשרות עבודה למהגרי העבודה , אך היא תופסת את הגירת העבודה כתופעה שלילית שיש לשאוף לחיסולה . בהתאם לכך , המדינה מעוניינת בכמה שפחות מעורבות בחייהם של עובדים אלה , שאינם אזרחי המדינה , ורשמית , הסדרי מדינת הרווחה אינם חלים עליהם . ואולם המדינה אינה מתעלמת מצרכיה של קבוצה זאת בתחומים החברתיים-כלכליים , וזאת מסיבות מוסריות , ובהתבסס על המסורת היהודית המדגישה את היחס לזר . בכל הנוגע לזכויות בעבודה ( שכר מינימום , חופשה , שעות עבודה , שעות נוספות וכו - ( ' בישראל מהגרי העבודה זכאים על פי דין לזכויות אלה , כמו כל עובד אחר , ללא קשר למעמדם החוקי . אולם קבוצת מהגרי העבודה היא מהקבוצות החלשות ביותר בשוק העבודה הישראלי . המעסיקים נוטים לפגוע בזכויותיהם של עובדים אלה , והיכולת של העובדים להגן על עצמם ולשמור על זכויותיהם נמוכה ביותר : הם אינם מבינים את השפה , ואינם מודעים לזכויותיהם כעובדים וכבני אדם . מדי שנה , יחידה מיוחדת של משטרת ישראל חושפת מקרים קשים ביותר של “ עבדות מודרנית" בקרב מהגרי העבודה : עובדים המשועבדים למעסיקיהם , אשר מנצלים אותם בצורה קיצונית ומחזיקים אותם בתנאי מחיה גרועים וללא שכר . בשנת 2010 מונה בעל תפקיד חדש במשרד התעשייה , המסחר והתעסוקה : הממונה על זכויות עובדים זרים בתעסוקה , שתפקידו לדאוג לשמירה על זכויותיהם של העובדים הזרים בעבודה . ובאשר לזכויות סוציאליות אחרות : הזכות לביטחון סוציאלי לפי חוק הביטוח הלאומי מוקנית לא רק לאזרחים , אלא גם לתושבים בישראל . ואולם מהגרי העבודה הזרים אינם נחשבים לתושבים . ועם זאת , לעובדים אלה ניתנות זכויות סוציאליות חלקיות , כגון ביטוח מפני פגיעה בעבודה . גם זכותם של מהגרי העבודה לבריאות מוסדרת בחוק : אמנם חוק ביטוח הבריאות הממלכתי לא חל עליהם , אך על המעבידים חלה החובה לבטח עובדים אלה בביטוח בריאות פרטי . חובה נוספת המוטלת על המעבידים על ידי המדינה היא לדאוג למהגרי העבודה לתנאי דיור נאותים , אלא שגם זוהי חובה שאינה נאכפת , ולעתים קרובות מהגרי העבודה מתגוררים בתנאי דיור מחפירים . באשר לזכות לחינוך - משרד החינוך קבע כבר כשהחלה הגירת העבודה לישראל כי ילדי המהגרים ילמדו במוסדות החינוך הישראליים . בעקבות מצבם הקשה של מהגרי העבודה - ארגוני חברה אזרחית שונים , כמו “ המוקד לסיוע לעובדים זרים" ו"קו לעובד , " פועלים כדי לדאוג לכך מי שאינם אזרחים ייהנו מזכויות חברתיות-כלכליות בסיסיות אשר ראוי שכל אדם יזכה להן . מפרנסין ומכסין עניי גויים עם עניי ישראל , מפני דרכי שלום . ( הרמב"ם , משנה תורה , הלכות מתנות עניים , פרק ז' הלכה ו ) ? . 1 צפו בסרטון 24 “ שעות" באתר “ קו לעובד . " א . מהו המסר העולה מן הסרטון ? ב . האם אתם מסכימים עם המסר ? . 2 מה דעתכם על יחסה של ישראל למהגרי העבודה ששהותם בישראל חוקית ? האם יש להעניק למהגרי העבודה זכויות חברתיות-כלכליות מלאות , בדיוק כמו לאזרחי המדינה ? נמקו את דעתכם . 1 לגבי ההתלבטות בנוגע להיקף הזכויות שהמדינה הדמוקרטית צריכה להעניק למי שאינם אזרחים , ראו עמוד 170 " גם אנחנו בני אדם " , עבודה של שירה זפרני , סטודנטית במחלקה לעיצוב גרפי ותקשורת חזותית במכללת ויצ"ו צרפת , מתוך קמפיין עבור “ מוקד הסיוע לעובדים זרים"

מעלות הוצאת ספרים בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר