|
|
עמוד:182
אכן , בראשית דרכה של המדינה הייתה מעורבותה של הממשלה בנושאי כלכלה וחברה מרובה , והיא עשתה רבות למען רווחת אזרחיה . יש חוקרים הטוענים כי הסיבה העיקרית לכך הייתה השקפת העולם הסוציאל-דמוקרטית שאפיינה את השלטון במדינה בתקופה זאת : מאז קום המדינה ועד לשנת 1977 שלטו בישראל מפלגות סוציאליסטיות - תחילה הייתה זו מפא"י ( מפלגת פועלי ארץ ישראל , ( ולאחר מכן הייתה זו ממשיכתה , מפלגת העבודה . מפלגות אלה האמינו במחויבות חברתית עמוקה , ושאפו לקידום שוויון חברתי-כלכלי . חוקרים אחרים סבורים כי מעורבותו של השלטון בנושאי כלכלה וחברה , והפעולות הרבות שנקט בהן לרווחת האזרחים , נבעו בעיקר משיקולים לאומיים . כך , למשל , הקמת מערכת החינוך הממלכתית שאפה לשלב את העולים הרבים בחברה ולהפוך את החברה הישראלית לחברה מלוכדת בעלת ערכים משותפים ( מדיניות כור ההיתוך ;( הקמת השיכונים בפריפריה נועדה לפזר את האוכלוסייה ברחבי הארץ , ובכך לבסס את הריבונות הישראלית ולדאוג לביטחון המדינה ; ומענק הלידה שניתן באמצעות המוסד לביטוח לאומי לכבוד הולדתו של כל ילד סייע לצמצם את תמותת התינוקות היהודיים ולעודד את הילודה בקרב נשים יהודיות , אל מול האוכלוסייה הערבית . מדיניות הקיצוב - ה"צנע" כדי להתמודד עם העלויות הגבוהות של קליטת העלייה בשנותיה הראשונות של המדינה ( שהתווספו על ההוצאות הביטחוניות הרבות שהיו למדינה כבר בתקופה זאת , ( הונהגה במדינה מדיניות קיצוב ( שכונתה בשם " צנע . ( " במסגרת מדיניות זאת הוטל , בין היתר , פיקוח חמור על מחיריהם של המצרכים הבסיסיים ( מזון , ביגוד , ריהוט ועוד , ( וכל אזרח קיבל הקצבה מוגבלת של מוצרים אלה , וזאת במטרה להבטיח אספקה שווה של מצרכי היסוד לכל האזרחים . תחילה התקבלה מדיניות הקיצוב בהבנה , אך במשך הזמן החל להתפתח “ שוק שחור" ( שוק לא חוקי , ( שבו יכלו בעלי ממון לרכוש מוצרים שנקנו בהקצבה במחיר מופקע . בתחילת , 1952 כאשר ירד מספר העולים שהגיעו לישראל והתקבלו הפיצויים מממשלת גרמניה ותרומות מיהדות ארה"ב - המשק החל להתאושש ומדיניות הקיצוב בוטלה בהדרגה , עד שהסתיימה לחלוטין . ? א . איזו השקפת עולם מבטאת מדיניות הקיצוב - השקפה סוציאל-דמוקרטית או השקפה נאו-ליבראלית ? הסבירו . ב . האם , לדעתכם , יש מקרים שבהם מן הראוי להנהיג מדיניות כזאת גם בימינו ? דור שלם קילל את דב יוסף , אף על פי שפעולתו הייתה אחד ההישגים הגדולים ביותר של תקופת הקליטה . קלטו מיליון עולים , שאכלו מה שאני אכלתי ; התינוק שלהם אכל מה שאכל התינוק שלי בדירה שבה אני חי עד היום . היה לי פנקס תלושים , וקיבלתי במכולת הקטנה ( שעודה קיימת ) אבקת ביצים , אבקת חלב , קצת דג פילה ולבנייה לפי תלושים - ואותה קצבה קיבל העולה מן המעברה . מובן , שהיה גם שוק שחור - בכך אין צל של ספק ; והיו אנשים שהתעשרו מן השוק השחור . אבל כל זה היה , בסופו של דבר , רק בשוליים . ככלל קיבלו התושב הוותיק והעולה החדש אותו דבר . וזה היה ההישג הגדול של הצנע ושל התלושים - ההישג שבשוויון . לובה אליאב , 40 “ שנה לתחילתה של העלייה הגדולה , " סקירה חודשית , 1987 1 מדיניות כור ההיתוך שהנהיג ראש הממשלה , דוד בן גוריון , בשנותיה הראשונות של המדינה , שאפה להסיר מהעולים את סימני המוצא של הארצות שמהן באו , וליצור דגם אחיד של אזרח יהודי-ישראלי . 2 בהקשר זה חשוב לציין כי מדיניות פיזור האוכלוסייה מומשה בעיקר באמצעות אוכלוסיית העולים החדשים . תור לנפט - מוצר בקיצוב - בתל אביב , 1952
|
|