|
|
עמוד:181
חינוך בימיה הראשונים הקימה המדינה מערכת חינוך ציבורית : חוק לימוד חובה , שנחקק בשנת , 1949 קבע שכל ילד בישראל חייב ללמוד במוסד חינוכי , וכי הלימודים הם חינם . כאשר נחקק החוק , הוא חל על החינוך היסודי - מגיל 5 ועד גיל 9 ) 13 שנות לימוד . ( חינוך התיכון היה בתשלום , ומשפחות רבות נאלצו לשלוח את ילדיהן בני ה14- לעבוד . מאוחר יותר הוארכה תקופת לימודי החובה חינם בהדרגה , והיום מחייב החוק חינוך חינם עד לסיום כיתה יב . בריאות את שירותי הבריאות שלהם נזקקו , קיבלו אזרחי המדינה בשנים אלה באמצעות קופות החולים . קופות החולים היו ארגוני חברים-עמיתים , שהוקמו כדי לדאוג לחברי הקופה לביטוח רפואי , על בסיס ערבות הדדית . החברים שילמו לקופה מסי חבר , וקיבלו שירותי בריאות באמצעות הסדרים שונים , שנקבעו בתקנון של כל קופת חולים . מי שלא היו חברים בקופות החולים , לא נהנו מביטוח בריאות . קופת החולים הגדולה ביותר הייתה קופת החולים הכללית , שהייתה , כאמור , בבעלות ההסתדרות , והעניקה את שירותיה לעובדים השכירים בלבד . ביטחון סוציאלי בשנת 1953 הוקם בישראל המוסד לביטוח לאומי , אשר נועד לספק ביטחון סוציאלי לאזרחי המדינה . בתחילת דרכו היה היקף פעילותו של המוסד לביטוח לאומי מצומצם למדי , והוא כלל 3 תכניות : ביטוח זקנה ושארים , ביטוח נפגעי עבודה וביטוח אימהות . חוק הביטוח הלאומי לא כלל בשלב זה ביטוח מפני אבטלה , שכן ערך העבודה היה ערך עליון , והיה חשש שביטוח מפני אבטלה יפגע במוטיבציה לעבוד . במקביל הוקם משרד הסעד , שהיה המשך ללשכות הסעד המקומיות שפעלו לפני קום המדינה , והוא שדאג למתן סיוע כספי מינימאלי לנזקקים , לפי מבחני הכנסה קפדניים . עבודה בשנות ה50- וה60- חוקקה הכנסת מערכת ענפה של חוקי עבודה מתקדמים : חוק שעות עבודה ומנוחה , חוק חופשה שנתית , חוק עבודת נוער , חוק עבודת נשים , חוק הגנת השכר , חוק פיצויי פיטורין ועוד . את יחסי העבודה הקיבוציים בין המעסיקים לבין ארגוני העובדים , הסדירו חוק יישוב סכסוכי העבודה וחוק ההסכמים הקיבוציים . כן פעלה המדינה ליצירת תעסוקה מלאה : כאשר גברה האבטלה , יצרה המדינה עבודות יזומות * שונות - בסלילת כבישים , בנטיעות וכדומה - במטרה לדאוג למקורות פרנסה לאזרחיה . ביסוסם של דיני העבודה בישראל על המשפט העברי רבים מחוקי העבודה שנחקקו בישראל היו מבוססים על עקרונות המשפט העברי וההלכה , לדוגמה : חוק הגנת השכר , ( 1958 ) הבא להסדיר את איסור הלנת שכרו של עובד ואת החובה לשלם את שכרו בזמן , מבוסס על הפסוקים : “ לא תעשק את רעך ולא תגזל לא תלין פעלת שכיר אתך עד בקר" ( ויקרא יט , ;( 13 “ ביומו תתן שכרו" ( דברים כד , . ( 15 על פי ההלכה , מעביד המעכב את שכר העובד עלול לעבור על שני איסורים : איסור הלנת השכר , כאשר השכר אינו משולם בתום יום העבודה , ואיסור עושק , כאשר השכר מעוכב מעבר לכך . חוק פיצויי פיטורין , ( 1963 ) הקובע את זכותו של עובד לקבל פיצויי פיטורין כאשר הוא מפוטר מעבודתו , מבוסס על סכום ה"הענקה" שאדוניו של עבד עברי חייב לשלם לו כשהוא יוצא לחירות : “ כי ימכר לך אחיך העברי [ ... ] ועבדך שש שנים ובשנה השביעת תשלחנו חפשי מעמך : [ ... ] לא תשלחנו ריקם : העניק תעניק לו מצאנך ומגרנך ומיקבך " : [ ... ] ( דברים טו , . ( 14-12 * עבודות יזומות : עבודות ציבוריות שהממשלה יוזמת במטרה ליצור מקורות תעסוקה ולצמצם את ממדי האבטלה . " מן הצורך להכיר בתלות ההדדית בין הפיתוח הכלכלי והסוציאלי ובין המדיניות הביטחונית . בלי קידום סוציאלי ותרבותי יקשה לפתור את בעיית הביטחון הפיזי ולקיים לאורך זמן את יתרוננו הביטחוני באזור יצחק קנב , ממנהיגי ההסתדרות הכללית וחבר הכנסת הראשונה , 1980-1896 ? . 1 על איזו השקפת עולם התבססה מדיניות הביטחון הסוציאלי של מדינת ישראל בשנות ה50- וה ? 60- הסבירו . . 2 קראו באתר משרד החינוך את חוק החינוך הממלכתי , התשי"ג , 1953- והסבירו כיצד חוק זה מבטא את ההיבטים היהודיים והדמוקרטיים של ישראל כמדינת רווחה .
|
|