|
|
עמוד:180
העשורים הראשונים : מדינת הרווחה קמה ב-ה' באייר תש"ח קמה מדינת ישראל . מדיניותו של דוד בן-גוריון , ראש ממשלתה הראשון של המדינה , הייתה מדיניות של “ ממלכתיות" - העברת האחריות בתחומים השונים , ובהם התחומים החברתיים-כלכליים , מגופים מפלגתיים ומגזריים לידי המדינה . האתגר הראשון שעמד לפני המדינה החדשה שאך זה קמה היה קליטתם של העולים הרבים שנהרו אליה מכל קצוות תבל . במשך שלוש השנים הראשונות לקיומה הוכפלה אוכלוסיית המדינה . הצרכים הרבים של העולים החדשים , והשקפת העולם הסוציאליסטית ששלטה במדינה באותה תקופה , הביאו לידי כך שבעשור הראשון לקיומה - על אף הקשיים הרבים הקימה המדינה הצעירה והענייה תשתית למדינת רווחה מתקדמת , המעניקה לאזרחיה שירותים חברתיים נרחבים בתחומים שונים . דיור המדינה החדשה שיכנה חלק מהעולים במחנות עולים ( מחנות ששימשו בעבר את הצבא הבריטי ) וב"רכוש נטוש" ( בתים שבהם התגוררה בעבר אוכלוסייה ערבית , ( ועולים רבים נשלחו למעברות - יישובים זמניים שנועדו לתקופת מעבר . התנאים במגורים זמניים אלה היו קשים , מקורות התעסוקה היו דלים מאוד , ורבים מתושבי המעברות נזקקו לסעד מהמדינה . לאחר מכן הקימה הממשלה את ערי הפיתוח , בעיקר באזורי הפריפריה המרוחקים , ובנתה בהם שיכוני קבע בשביל העולים החדשים . בו בזמן דאגה המדינה לדיור לאוכלוסייה היהודית הוותיקה : היא הקצתה קרקעות , העניקה משכנתות מסובסדות , וסבסדה את חומרי הבנייה . ( סבסוד חומרי הבנייה נועד להוריד את מחיר הדירות , כך שעלותן ירדה לעתים לכדי מחצית מעלותן של דירות דומות בשוק הפרטי ( . על הקמתן של ערי הפיתוח בעשור הראשון לקיומה הקימה מדינת ישראל 27 ערי פיתוח - ערים חדשות , שרובן הגדול הוקמו באזורי הפריפריה . אחת המטרות העיקריות להקמתן של ערים אלה הייתה לדאוג לשיכונם של העולים הרבים שזרמו לארץ . חלק מערי הפיתוח צמחו והיו לערים משגשגות , אך רובן סבלו מקשיים שונים ולא הצליחו להתפתח , וזאת מכמה סיבות בעיקר : מקורות התעסוקה בערים אלה היו מועטים ביותר - בדרך כלל הוקם מפעל אחד , המבוסס על תעשיות מסורתיות כמו טקסטיל , שפרנסתם של רוב התושבים הייתה תלויה בו . הערים תוכננו להיות מרכזים עירוניים שיספקו שירותי חינוך , בריאות , מסחר ותרבות ליישובים הכפריים ( מושבים וקיבוצים ) שסביבן . ואולם , ברוב המקרים האוכלוסייה ביישובים הכפריים הייתה שונה מאוד מאוכלוסייתן של ערי הפיתוח מבחינה תרבותית , חברתית וכלכלית , והיא נמנעה מלהשתמש בשירותים שהוצעו לה בערי הפיתוח . למשל : על אף הקרבה הגאוגרפית בין היישובים הכפריים לערי הפיתוח , הילדים התחנכו במערכות חינוך נפרדות . העם הזה הוא שאמר עוד לפני אלפי שנים : “ אפס כי לא יהיה בך אביון" ותיקן חוקים חברתיים כיובל , שמיטה , לקט , פאה , כדי שישלוט צדק בעולם . העם היהודי נושא בנפשו כל ימי גלותו את האידיאל הקדוש של עולם אמת שכולו חירות ואהבה ומקווה להתגשמותו בימות המשיח . בציונות יכול להתגשם , אף יתגשם עולם אמת חדש זה . נחמן סירקין , מאבות הציונות , , 1924-1868 מתוך : העם במלחמה לחירותו , , 1901 עמ' 81-80 שיכון ובית ספר בבנייה בעיירת הפיתוח ירוחם , 1968 עולים מתימן במעברת ראש העין , 1949
|
|