עמוד:156

התפתחותם של תאגידים רב-לאומיים , ועלייה בכוחם בעידן הגלובאלי התפתחו תאגידים רב-לאומיים . אלה הן חברות עסקיות שיש להן מפעלים , סניפים ומשרדים בכמה מדינות , או חברות אשר כל אחד משלבי הפיתוח והייצור של מוצריהן ממוקמים במדינות שונות , אלה המתאימות ביותר לצורכיהן . וכך , בעוד שבעבר התרכז הייצור במפעל אחד , השוכן במדינה אחת , הרי תהליכי הגלובליזציה הכלכלית של ימינו מאפשרים לחברות עסקיות לפצל את השלבים השונים של ייצור המוצר שלהן בין כמה מדינות . את המיקום של השקעותיהם בוחרים התאגידים הרבלאומיים על פי הכדאיות הכלכלית - הם בוחרים במקומות שבהם הם עשויים להשיג את הרווח הכלכלי הגבוה ביותר . בהתאם לכך הם משנים אף את מיקומם של מפעליהם , כדי להגדיל את רווחיהם . לדוגמה , התאגידים יכולים להעביר מפעל למקום שבו כוח העבודה זול יותר , מיומן במיוחד , או למקום שבו המיסוי נמוך יותר . כניסתם של התאגידים הרב-לאומיים למדינה מסוימת , והקמת מפעליהם בתוכה , תורמות לכלכלת המדינה ולרווחת האזרחים : התאגידים משקיעים כספים , משלמים מסים ומספקים מקומות עבודה . כדי לעודד את כניסתם של התאגידים הרב-לאומיים , מדינות רבות מציעות להם תמריצים כגון מענקים והקלות במסים . חברת אינטל היא דוגמה לתאגיד כזה - זהו תאגיד רב-לאומי המייצר שבבים לתעשיית המחשבים . הוא מעסיק בכל רחבי העולם כ91- אלף עובדים , בהם כ 6 , 000- עובדים בישראל . אינטל נחשבת למעסיק הפרטי הגדול בישראל והיא נהנית ממענקים של המדינה , המעודדים את החברה לפתח את עסקיה בישראל . פעילותם של התאגידים הרב-לאומיים מביאה גם להיווצרותן של בעיות שונות : פגיעה בעובדים , הן במדינות המפותחות והן במדינות המתפתחות : רוב התאגידים הרב-לאומיים מחזיקים את הנהלותיהם ואת מרכזי הפיתוח שלהם באמריקה הצפונית ( ארה"ב וקנדה , ( באירופה ( ובמיוחד בגרמניה , בצרפת , בבריטניה ובהולנד , ( וביפן - מדינות שבהן מצוי בדרך כלל כוח אדם משכיל ומיומן . לעומת זאת מפעלי הייצור וההרכבה , הזקוקים לעבודת ידיים ברמה שאינה דורשת מיומנות גבוהה , מצויים בדרך כלל במדינות המתפתחות , מדינות שרובן אינן דמוקרטיות ואשר אין בהן הגנה על העובדים ועל זכויותיהם . כדי להגדיל את רווחיהם , התאגידים הרב-לאומיים מנצלים את המצב השורר במדינות אלה : שכר העבודה המקובל הוא נמוך , ובמרבית המקרים אין חובה להעניק לעובדים זכויות סוציאליות , או שחובה זאת אינה נאכפת על המעבידים . התוצאה היא , פעמים רבות , ניצול מחפיר של העובדים : העסקה בשכר נמוך ביותר , בתנאי עבודה פיזיים קשים וללא תנאים סוציאליים , העסקת ילדים ועוד . יש המכנים צורת העסקה זאת בשם "סדנת יזע" . ( "Sweatshop" ) לא רק העובדים במדינות המתפתחות נפגעים מפעילותם של התאגידים הרב-לאומיים - גם העובדים במדינות המפותחות נפגעים : העברת מפעלים למדינות פחות-מפותחות , למקומות שהייצור זול בהם יותר , או שימוש במפעלים מקומיים וזולים יותר באמצעות מיקור חוץ , גורמים לא אחת לאבטלה במדינות המפותחות , שהייצור בהן יקר יותר . האבטלה פוגעת קודם כול בעובדים שאינם משכילים ואינם מיומנים - הפועלים הפשוטים . אך כיום לא רק עבודות כפיים פשוטות מועברות למדינות אחרות אלא גם עבודות פיתוח , תכנות , ראיית חשבון ושירותים מתקדמים אחרים , הדורשות השכלה ומיומנות , מתבצעות במדינות שבהן עלותן נמוכה יותר . ( כך , לדוגמה , חברת " מוטורולה" הקימה בהודו מרכז פיתוח בעלות של 85 מיליון דולר ( . התוצאה היא שגם עובדים משכילים ומיומנים במדינות המערב נפגעים . ? . 1 קראו ב על עבודת ילדים במדינות שונות . באילו מדינות רווחת עבודת ילדים ? האם יש במדינות אלה חוקים נגד עבודת ילדים ? מה הם התנאים שבהם הילדים עובדים במדינות אלה ? . 2 קראו ב את המאמר "רפתני תנובה על פס הייצור הגלובאלי . " כיצד מציע הכותב להתמודד עם הפגיעה בעובדים בעידן הגלובאלי ? . 3 מה דעתכם : האם אפשר לדאוג לזכויות העובדים בעידן הגלובאלי באמצעות רגולציה ? הסבירו . " נייקי" היא דוגמה לתאגיד רב-לאומי המייצר את מוצריו במדינות רבות ( תהליך המכונה "פס הייצור העולמי : ( " מטה החברה ממוקם במדינת אורגון שבארה"ב , שם מתבצעים העיצוב , הפיתוח והשיווק של הנעליים . הייצור מתבצע ב5- מדינות שונות . לדוגמה , נעלי air max מיוצרות מ52- חומרי גלם שונים , שמקורם ב5- מדינות . כל נעל עוברת 120 ידיים , בשרשרת ייצור הדורשת תיאום מלא בין הגעתם של חומרי הגלם למפעל ובין שלבי הייצור . בבעלות החברה כ150- מפעלי ייצור באסיה , המעסיקים כ350- אלף עובדים . במקרים מסוימים עובדי ייצור אלה מרוויחים 0 . 11 דולר לשעה , לעומת מנכ"ל נייקי , למשל , אשר בשנת 1997 עמד שכרו על 2 . 7 מיליון דולר ... בתמונה : הפגנה נגד חברת נייקי

מעלות הוצאת ספרים בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר