עמוד:141

אמנם המדינה יכולה להעביר את ביצוע השירותים החברתיים לידי גופים פרטיים כדי לחסוך בעלויות , לצמצם בהוצאות ולשפר את רמת השירות , אך לנגד עיניהם של קובעי המדיניות , העומדים לפני החלטה אם להעביר את ביצועם של שירותים אלה לגופים פרטיים , צריכים לעמוד שיקולים נוספים , בנושאים שונים . נפרט את העיקריים שבהם . האחריותיות של המגזר הציבורי האחריותיות היא עיקרון החל על המגזר הציבורי , ולפיו מוטלת על השלטון חובה כלפי אזרחי המדינה לדווח , להסביר ולהצדיק כל פעולה שלטונית שהוא עושה , ולקבל אחריות עליה . אחת מתוצאותיה של הפרטת ביצועם של השירותים החברתיים היא פגיעה או כרסום באחריותיות של המגזר הציבורי : המגזר הציבורי מרחיק עצמו מ"קו האש" של אספקת השירות הישירה ומעביר את אחריותו לגופים פרטיים , שהמחויבות הראשונית שלהם היא לבעליהם ( במקרה של גופים עסקיים ) או להנהלה שלהם ( במקרה של גופים פרטיים שאינם עסקיים , ( ושיכולתה של המדינה לפקח עליהם היא מוגבלת . כך המדינה יכולה להתנער , חלקית לפחות , מן החובות המוטלות עליה ומן האחריות לפעולות ולמחדלים המתרחשים בתחום המופרט . השמירה על זכויות האדם ועל האינטרס הציבורי לצורך אספקתם של שירותים שונים המדינה , ובייחוד הרשויות המקומיות , עושות שימוש רב בשירותיהם של קבלני משנה . כך , למשל , הרשות המקומית מסתייעת בחברות הסעה פרטיות להסעת תלמידים ובקבלנים פרטיים לאיסוף אשפה . ואולם , ישנן סמכויות הכוללות הפעלה של שיקול דעת העלול , במקרים מסוימים , לפגוע בזכויותיו של האזרח מקבל השירות , וזאת כדי לצמצם עלויות . נשאלת השאלה : האם ההעברה של סמכויות מסוג זה לידי גוף פרטי היא רצויה וראויה , או שמא האינטרס הציבורי מחייב השארתן של סמכויות מסוג זה בידי המדינה . ( ראו המקרה של תכנית מהל"ב , עמ' , 143-142 והמקרה של הפרטת בתי הסוהר , עמ' . ( 145 הרמה המקצועית של עובדי המדינה בהנחה שעיקר הידע והמומחיות ביחס לשירות כלשהו נמצאים בידיו של מי שמספק את השירות - כאשר השירות מסופק על ידי גורמים פרטיים , הם המחזיקים בעיקר הידע והמומחיות , ולא המדינה . משמעות הדבר היא שהיכולת המקצועית של הממשלה מצטמצמת , ומצטמצם הזיכרון הארגוני ( כלומר , קטנה היכולת ללמוד מניסיון העבר ולהשתפר . ( נסיבות אלה עלולות להוביל ל"מהפך עוצמה" - מצב שבו הממשלה קובעת רשמית את מדיניות אספקת השירות , אולם הקבלנים הפרטיים הם השולטים בידע הנוגע לאספקת השירות , ולמעשה הם יהיו אלה שיקבעו את הסטנדרטים של השירות המסופק , ולא הממשלה . לסיום , כמו בנוגע לשירותים המסחריים , גם כאשר מדובר בשירותים חברתיים המדינה צריכה לוודא כי כאשר היא מסתייעת בגופים פרטיים באספקת שירותים אלה - השירותים יסופקו לכלל האוכלוסייה באופן שוויוני , יהיו נגישים לכול ולא יפגעו בזכויותיהם של מקבלי השירות . מן העיתונות במשרד הרווחה , וכמובן באוצר , מאמינים שאת שירותי הרווחה צריכים לספק גופים חיצוניים , עמותות או חברות פרטיות . מנכ"ל המשרד , דב שיאון , הסביר באחרונה לוועדת הרווחה בכנסת כי להפרטה יתרונות רבים , במיוחד הוזלה בעלויות כוח אדם , ציוד , מזון ותחזוקה . כוח האדם המועסק במעונות הממשלתיים יקר בשל הסכמי השכר עם ההסתדרות , הוא שחוק ונעדר לעתים מהעבודה אבל לא ניתן לפטרו בשל הגנת הוועדים , אמר שיאון . " טוב שאי אפשר לפטר אותם , " אומר בתגובה ראובן סמואל , יו"ר אקים . " במעונות פרטיים [ למפגרים ] אפשר לפטר , ויש כאלה שכל יום מתחלפים בהם עובדים . זה אסון לילדים כשמערערים את היציבות שלהם " . סמואל מציג עמדה רווחת שלפיה , בדרך כלל , לעובדים במעונות הממשלתיים יותר ותק וניסיון , והם זוכים ליותר הכשרה . לכן , המוטיווציה שלהם לבצע עבודה שוחקת גבוהה מזו של עובד בשכר מינימום . התחלופה במעונות המופרטים היא בלא ספק גבוהה מזו שבממשלתיים . פערי השכר וההטבות מגיעים ל 30 % - ואף 40 % לטובת העובדים הממשלתיים . רותי סיני , "בין רווחה לרווחים : האם הפרטת השירותים החברתיים מוצדקת " ? הארץ 4 , Online בפברואר 2007 ? . 1 קראו את קטע העיתונות שלעיל וכתבו : מה הם השיקולים המפורטים בו בנוגע להפרטת המעונות למפגרים ? . 2 קראו באתר “ כן לזקן" ( במדור : "על סדר היום ( " על העתירה שהגיש ארגון זה נגד הפרטת שירותי המענה הקולי בביטוח הלאומי . א . פרטו את הנימוקים העיקריים שניתנו נגד ההפרטה של שירותים אלה . ב . הסבירו כיצד הפרטת שירותים אלה עלולה לפגוע בזכויותיה של אוכלוסיית מבוטחי הביטוח הלאומי . . 3 קראו ב את המאמר : “ הפרטת שירותים חברתיים : מותר לומר ‘ טעינו " . ' א . נסחו את הטענות של הכותב במילים שלכם . ב . מיינו את הטענות ל2- סוגים : טענות עובדתיות וטענות אידאולוגיות . נמקו את קביעתכם .

מעלות הוצאת ספרים בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר