תהליך התקצוב בישראל

עמוד:104

הביקורת על תהליך התקצוב הביקורת המרכזית על תהליך התקצוב בישראל מתמקדת בהיותו של תהליך זה ריכוזי מאוד : לממשלה , ובעיקר לאגף התקציבים במשרד האוצר , יש השפעה רבה על עיצוב התקציב , ואילו הכנסת ממלאת תפקיד שולי בקביעתו . הריכוזיות הרבה באה לידי ביטוי בכל שלבי התהליך : - הכנת התקציב מופקדת בידי משרד האוצר , ולפיכך אגף התקציבים ושר האוצר מחזיקים בידיהם כוח רב . שר האוצר וראש הממשלה הם אלה שקובעים את סדר היום התקציבי לקראת הדיון בממשלה , וראש הממשלה הוא המכריע במקרים של מחלוקת בין שר האוצר לבין אחד משרי הממשלה . בשונה ממדינות רבות - שיתוף הפעולה בין שרי הממשלה בבניית התקציב הוא מועט . - סדר הדיונים בממשלה מתאים אף הוא לתהליך ריכוזי המתבצע בפרק זמן קצר יחסית . בתחילת התהליך נקבעים היקף התקציב וגודל הגירעון , מתוך ראייה כוללת של המדיניות וצורכי המשק , ורק בהמשך מתקבלת ההחלטה על סדרי העדיפויות ועל הרכב התקציב . - בתהליך החקיקה הדיון מתרכז בוועדת הכספים , והיכולת של הכנסת להכניס שינויים ותיקונים להצעת חוק התקציב או לחוק ההסדרים מוגבלת למדי . הצעת התקציב שהממשלה מגישה מאושרת בשינויים קלים ביחס לגודלו של התקציב המוגש . יחסית לכוחה של הממשלה , כוחה של הכנסת בתהליך התקצוב הוא מועט . - גם שלב היישום של התקציב בישראל מעיד על ריכוזיות . העברת תקציב מסעיף לסעיף היא באישורו של אגף התקציבים שבמשרד האוצר בלבד . ריכוזיות-יתר של תהליך התקצוב בידי הרשות המבצעת תוך דחיקת רגליה של הרשות המחוקקת , עלולה לפגוע בערכי הדמוקרטיה : התקציב אמור לשקף את רצון העם ואת סדר העדיפויות של החברה , ומי שמייצג את העם הם חברי בית המחוקקים שנבחרו לכך . התקציב הדו-שנתי בישראל בדרך כלל נקבע תקציב המדינה למשך שנה אחת . ואולם בשנים 2010-2009 אושר לראשונה בכנסת תקציב לשנתיים . הסיבות העיקריות לכך היו : ההתמודדות עם המשבר הכלכלי העולמי ; והעובדה כי הצעת התקציב לשנת 2009 לא אושרה על ידי הכנסת במועד הקבוע בחוק , וזאת עקב המצב הפוליטי ששרר אז בארץ . גם בשנים 2012-2011 אושר תקציב דו-שנתי . המצדדים בתקציב דו-שנתי סבורים כי תקציב כזה מאפשר תכנון לטווח ארוך ויציבות . כמו כן הוא מאפשר למשרדי הממשלה להתמקד במשימות שלהם , ולא בהכנת התקציב , בתכנון התקציב ובמאבקים עליו . ואולם רבים הם המתנגדים לתקציב דו-שנתי . ההתנגדות העיקרית נובעת מכך שכאשר מאשרים תקציב לשנתיים , אין התאמה של המדיניות התקציבית לשינויים בסביבה הכלכלית , העולמית והמקומית , שאותם קשה מאוד לחזות מראש , ובמיוחד לטווח של מעל לשנה . מתנגדי התקציב הדו-שנתי טוענים כי המניעים לאישורו הם בעיקרם פוליטיים , ומטרתם להעצים את שליטתה של הממשלה , ובמיוחד של משרד האוצר , על התקציב , ולהדיר את הכנסת ואת הציבור ממעורבות ומהשפעה על הליך זה . עוד טוענים המתנגדים כי התקציב הדושנתי מנוגד לעקרונות הדמוקרטיה - הוא מרוקן מתוכן את העיקרון שלפיו השלטון אינו רשאי להטיל מסים או להוציא הוצאות ללא אישור בית המחוקקים . ? האם אתם תומכים בקיומו של תקציב דו-שנתי בישראל באופן קבוע ? נמקו את דעתכם . ? יש הטוענים כי גם מעורבות רבה מדי של בית המחוקקים בתהליך התקצוב עלולה לפגוע בהליך הדמוקרטי . הסבירו כיצד . 1 במחקר שנערך במכון הישראלי לדמוקרטיה נמצא כי בין מדינות , OECD ישראל ממוקמת במקום השני מבחינת מידת הריכוזיות של תהליך התקצוב .

קודם  |  הבא