עמוד:101

השפעת המדיניות התקציבית על הצמיחה הכלכלית צמיחה כלכלית היא גידול בתמ"ג , שמשמעותו : גידול במוצרים המיוצרים , באספקת השירותים ובגובה ההכנסות במשק , בתקופת זמן נתונה ( בדרך כלל שנה . ( כל מדינה שואפת לצמיחה כלכלית ופועלת בדרכים שונות לקידומו של יעד זה . באשר למדיניות התקציבית - קיימת מחלוקת לגבי השאלה מהי המדיניות התקציבית הרצויה כדי לעודד את הצמיחה הכלכלית של המדינה . יש הסוברים כי מדיניות תקציבית השואפת להגדלת ההוצאות החברתיות ( ממשלה גדולה ) ולצמצום הפערים החברתיים-כלכליים , פוגעת בצמיחה הכלכלית . הצמיחה מונעת על ידי יזמות , ואם הממשלה מקטינה את רווחיהם של היזמים ( באמצעות הטלת מסים גבוהים ) ומחלקת אותם באופן שוויוני יותר בין כלל האזרחים ( באמצעות הענקת שירותים חברתיים נרחבים , ( היא פוגעת בתמריץ ליזום , לייצר ולהביא לצמיחה . יתרה מזאת , נטען כי הגדלת ההוצאות והעלאת הקצבאות שהמדינה מעניקה למעוטי היכולת , גם היא פוגעת בתמריץ של אנשים אלה לעבוד , לייצר ולקדם את הצמיחה . התומכים בממשלה קטנה סוברים כי מיסוי ברמות נמוכות יעודד יזמות ועבודה ( במיוחד של אנשים בעלי השכלה , ( ומיסוי נמוך על חברות עסקיות יסייע לגידולן ולהתפתחותן , ובכך יתרום לצמיחה הכלכלית . מנגד , יש הטוענים כי הגדלת הוצאותיה של הממשלה , וצמצום הפערים , תורמים לצמיחה דווקא : מימון ציבורי של שירותי חינוך ושירותי בריאות , והבטחת מינימום הכנסה לקיום , הם למעשה השקעה בהון האנושי של כוח העבודה הפוטנציאלי לטווח הארוך . זאת ועוד : לטענתם , צמצום הפערים והפחתה ברמת העוני מובילים לחברה בריאה וחסונה יותר , ויוצרים אקלים חיובי יותר להשקעות , ליזמות ולצמיחה . ויש הטוענים כי השאלה אינה מה גודלה של הממשלה , אלא כיצד הממשלה מתפקדת , למשל : האם אספקת השירותים הממשלתיים היא יעילה , או שמא יש בה ביורוקרטיה המקשה על תפקוד השוק ? האם תכנון המסים והקצבאות נעשה כך שלא יפגעו ברצונם של אנשים לעבוד ? האם הממשלה משקיעה משאבים בחינוך איכותי , חינוך המכשיר את אזרחיה לעולם של המאה ה ? 21- מחקרים רבים בודקים את הקשר בין המדיניות התקציבית הנהוגה במדינות שונות לבין הצמיחה הכלכלית במדינות אלה . מהמחקרים עולה כי במדינות המנהיגות מדיניות תקציבית של מיסוי גבוה ושל הוצאות ממשלתיות גבוהות , ואשר רמת השוויון בהן היא גבוהה - גם שיעורי הצמיחה הכלכלית הם גבוהים ביותר . משטר היעדים החברתיים בשנת 2007 החליטה הממשלה בישראל שבכל תקציב יוגדרו יעדים חברתיים . עד לשנה זאת התמקדו הדיונים על התקציב ביעדים הכלכליים בלבד , והממשלה לא קיבלה כלל תיאור של המצב החברתי בישראל . החל בשנת 2007 אימצה הממשלה שני יעדים שינחו אותה בקביעת התקציב לשנים : 2010-2008 יעד התעסוקה ויעד העוני . יעד התעסוקה קובע מה יהיה אחוז המועסקים בישראל . כדי שהממשלה תוכל לעמוד ביעד זה , היא צריכה להקצות תקציבים מוגדרים לעידוד התעסוקה וליצירת מקומות עבודה . יעד העוני קובע כי ההכנסה של העניים ביותר תזכה לגידול מהיר יותר מההכנסה של שאר האוכלוסייה . 1 שיעור הצמיחה מבוטא באחוזים . כך , למשל , כשנאמר כי שיעור הצמיחה בשנה מסוימת במדינה כלשהי היה , 5 % משמעות הדבר היא כי תפוקת המשק של אותה מדינה עלתה ב 5 % - לעומת השנה הקודמת . ? כיצד ישפיע משטר היעדים החברתיים על הוצאות הממשלה ? קצב הצמיחה הכלכלית בישראל , 2008-1996

מעלות הוצאת ספרים בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר