עמוד:98

הוצאות חברתיות-כלכליות מול הוצאות ביטחון שני התחומים שכל מדינה מוציאה בהם את מרבית הוצאותיה הם התחום הביטחוני והתחום החברתי-כלכלי . ככל שההוצאות לצורכי ביטחון גדולות יותר כן ההוצאות על נושאי רווחה קטנות יותר , ולהפך - ככל שההוצאות על רווחה גדולות יותר כן ההוצאות לצורכי ביטחון קטנות יותר . לכן במדינות רבות , וגם בישראל , קיים מאבק על חלוקת ה"עוגה" בין ההוצאות הביטחוניות לבין ההוצאות החברתיות . בישראל , בגלל מצבה הביטחוני של המדינה , ההוצאה לצורכי ביטחון היא מרכיב מרכזי בתקציב , וההוצאות הביטחוניות הן מהגבוהות בעולם . במשך שנים שלטה בישראל הגישה שלפיה להוצאות בנושא הביטחון יש עדיפות על פני הוצאות אחרות . בעשורים האחרונים השתנתה תפיסה זאת והשתנו סדרי העדיפויות – ומאז ניתן לראות מגמה של ירידה בהוצאות הביטחוניות ועלייה בהוצאות החברתיות . כיום הוצאות הביטחון כבר אינן ההוצאות העיקריות בתקציב המדינה . חוקרים רבים טוענים כי הוצאות גבוהות לצורכי הביטחון פוגעות לא רק ברווחה החברתית אלא גם בצמיחה הכלכלית , שכן את הכסף המושקע בביטחון היה אפשר להשקיע בתשתיות , בהקמת מפעלים , בחיסכון ובהון אנושי . אילו הושקע הכסף בכל אלה , הייתה הצמיחה גבוהה הרבה יותר . מנגד , חשוב להדגיש כי להוצאות הביטחון יש גם השפעה חיובית על הצמיחה - התעשייה הביטחונית מספקת עבודה לאזרחים רבים ומגדילה את היצוא , והיא גם תורמת תרומה נכבדה לפיתוח תעשייה מתוחכמת ( הייטק , ( שהמגזר הפרטי לא תמיד מוכן לקחת את הסיכונים הכרוכים בה ולא תמיד מסוגל לממן את ההשקעות הדרושות לפיתוחה . דוח ועדת ברודט בהשוואה למדינות אחרות , בישראל המציאות הביטחונית מחייבת תקציב ביטחוני חריג . לפיכך הוויכוח המתרחש מדי שנה על אודות גודלו של תקציב הביטחון הוא ויכוח נוקב . בשנת 2006 החליטה הממשלה למנות ועדה לבחינת תקציב הביטחון : ועדת ברודט . הוועדה מצאה ליקויים רבים בניהול תקציב הביטחון על ידי הצבא והמליצה על צעדי התייעלות , ובהם : הפחתת מספר אנשי צבא הקבע ומספר האזרחים עובדי צה"ל . העלאת גיל הפרישה . נכון למועד פרסום דוח הוועדה , גיל הפרישה בצה"ל הוא 45 ( לעומת גיל 67 במגזר האזרחי . ( שינוי חוק חיילים משוחררים כך שמענק השחרור יינתן רק לחיילים קרביים . קיצוצים באגף השיקום - למשל , קיצוץ בהטבות הניתנות לנכים שנכותם קלה . הפסקתן של פעילויות שאינן מוגדרות כצבאיות - כמו , למשל , סיוע לחיילים להשלים בחינות בגרות . " אי אפשר להניף שני דגלים בעת ובעונה אחת - גם את הדגל הביטחוני וגם את הדגל החברתי משה דיין , רמטכ"ל ושר הביטחון . ( 1981-1915 ) ביטחון האומה אינו עומד על צבא בלבד . ביטחוננו תלוי בכושרה הכללי של האומה בשטח המשקי , החקלאי , החרושתי , הטכני והרוחני דוד בן-גוריון , ראש ממשלת ישראל . ( 1973-1886 ) ? קראו את הציטוטים שלעיל מדבריהם של משה דיין ושל דוד בן גוריון : איזו גישה לגבי הוצאות הביטחון משתקפת בדבריו של כל אחד מהם ? הסבירו . ההוצאות הביטחוניות של ישראל בהשוואה למדינות אחרות , * 2007 הוצאות הממשלה לצורכי ביטחון ולצורכי רווחה בישראל , 2002-1980 ( באחוזים מהתמ"ג )

מעלות הוצאת ספרים בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר