|
עמוד:36
כיצד נולדה מדינת הרווחה המודרנית מדינת הרווחה המודרנית היא אחת התופעות החברתיותהפוליטיות החשובות של תקופתנו . המושג “ מדינת רווחה" הוא מושג חדש יחסית , והוא נמצא בשימוש כ50- שנה בלבד . המהפכה התעשייתית וראשיתה של החקיקה בתחום הרווחה ראשיתה של מדינת הרווחה המודרנית בתהליכים שהחלו להתרחש באנגליה לקראת סוף המאה ה18- ומאוחר יותר התפשטו למדינות נוספות באירופה ולארצות הברית . תהליכים אלה כונו בשם “ המהפכה התעשייתית . " במהלך אותה תקופה החל מעבר איטי והדרגתי משיטות ייצור מיושנות לשיטות ייצור חדשות , וכתוצאה מכך הוקמו בתי חרושת גדולים ובעלי מלאכה רבים איבדו את מקור פרנסתם . במקביל גדל מספר הערים וגדלה אוכלוסייתן . איכרים רבים היגרו מן הכפר אל העיר וניסו להשתלב בעבודה בתעשייה . תנאי החיים של המוני הפועלים בערים היו קשים מאוד - משפחות גדולות התגוררו בצפיפות , בתנאי תברואה קשים , ללא איוורור ותאורה . בקרב תושבי-הערים החדשים פשטו מחלות קשות וגברו האלימות והפשע . גם תנאי העבודה של הפועלים היו מחפירים . עודף בידיים עובדות וכוח עבודה זול יצרו מצב של ניצול הפועלים והשפלתם , והם נאלצו לעבוד בתנאים ירודים ביותר : יום עבודה בן 16-14 שעות , שכר נמוך , תנאי עבודה מסוכנים ועוד . הפועלים לא היו מבוטחים מפני תאונה או מחלה , ומי שלא היה יכול לעבוד פוטר מיד . השכר הנמוך אילץ גם נשים וגם ילדים לעבוד ולסייע בפרנסת המשפחה , והמעסיקים אף העדיפו להעסיק נשים וילדים שכן שכרם היה נמוך יותר . אל מול המציאות של ניצול הפועלים , קמו הוגי דעות שטענו כי החברה אחראית לכל אחד מהחברים בה , תקפו את אי הצדק השורר בחברה וביקשו לתקנו . בין הוגי הדעות המרכזיים היו רוברט אואן , קארל מארקס ופרידריך אנגלס . באותה תקופה החלו מדינות אירופה להרחיב את זכות הבחירה . עד אז לא ניתנה הזכות לבחור ולהיבחר לכלל האוכלוסייה אלא לקבוצות קטנות של בעלי רכוש ובעלי השכלה . הענקת זכות הבחירה לשכבות רחבות יותר יצרה תלות של הפוליטיקאים בבוחריהם , ואלה נאלצו להתאמץ כדי להיבחר . בין השאר היה עליהם להיענות לדרישת הבוחרים לתקן את החוקים . החקיקה הבולטת ביותר הייתה בתחום העבודה והרווחה . גם מפלגות הפועלים שקמו באותה תקופה שאפו לשפר את מעמד הפועלים ולתקן את הסדר החברתי באמצעות חקיקה . בבריטניה ובגרמניה , שהיו המדינות המתועשות ביותר באירופה , נחקקו לראשונה חוקי עבודה ורווחה . ב1833- אישר הפרלמנט בבריטניה את “ חוק בתי החרושת . " החוק אסר להעסיק ילדים שטרם מלאו להם 9 שנים , והגביל את יום העבודה של ילדים בני 13-9 ל9- שעות , ושל נערים מעל גיל 13 ל12- שעות . חוק דומה נחקק גם בגרמניה . מגמת החקיקה של חוקי הרווחה התרחבה , ובריטניה הייתה המדינה הראשונה שחוקקה את “ חוק בריאות הציבור" ( ב . ( 1875- בשנת 1881 נחקקה לראשונה חקיקה סוציאלית בגרמניה , והיא הבטיחה הגנה מפני אבטלה , תאונות , מחלה , וכן תשלומי פנסיה . קאנצלר גרמניה , אוטו פון ביסמרק , חוקק את החוקים הללו לאו דווקא מתוך דאגה לרווחת האזרחים אלא בעיקר כדי להתמודד עם כוחן העולה של מפלגות הפועלים , וכדי לבסס את שלטונו . במחצית השנייה של המאה ה19- החלו ממשלות אירופה להקצות תקציבים להקמת מערכות חינוך ציבוריות שכל אזרח בכפר ובעיר יוכל ללמוד בהן . החינוך בבית הספר היסודי חדל להיות זכות מיוחדת של קומץ בעלי רכוש והפך בהדרגה לחינוך חובה . במקביל , לא רק הממשלה פעלה לרווחת האזרחים ; גם הרשויות העירוניות החלו לשפר את איכות חיי התושבים . בערים המרכזיות הוקמו מערכות תברואה , גנים ציבוריים , מגרשי משחקים , תאורת רחוב , אספקת גז ורשת תחבורה ציבורית , והוקמו מוסדות ציבור כמו בתי חולים , בתי ספר ותאטראות . וכדי לממן את כל אלה , הוטלו על התושבים מסים שונים . כך החלה לקרום עור וגידים מדינת הרווחה המודרנית . 1 רוברט אואן ( 1858-1771 ) דגל בחינוך ככלי לשינוי פני החברה . את רעיונותיו הגשים בבית החרושת לבדים שניהל בסקוטלנד . קארל מרקס ( 1893-1818 ) ופרידריך אנגלס , ( 1895-1820 ) אבות הסוציאליזם , כתבו יחד את “ המניפסט הקומוניסטי" , ( 1848 ) ובו קראו למלחמת מעמדות של הפועלים נגד בעלי ההון . זאת במטרה ליצור חברה חדשה ושוויונית יותר , שבה יתבטלו ההבדלים בין המעמדות , והניצול החברתי יסתיים .
|
|