|
|
עמוד:40
המבוא v , (/) ברגע מסוים ידו מוצאים באופן הבא ו מהנקודה A המתאימה } v crtf על הגרף של y // j מעלים אנך עד לנקודת החיתוך B עם האופיין . מנקודת החיתוך הזו מעבירים קו אופקי עד לנקודת החיתוך c עם האנך בנקודה t x במערכת הצירים של אות המוצא . נקודת חיתוך זו היא הערך של אות המוצא ברגע c דהיינו , . v { t ) איור 2 . 8 מדגים כיצד מתקבלות נקודות הקיצון של הגרף v ( t ) מנקודות הקיצון של הגרף . y // J מדוגמה זו אפשר להסיק שככל ששיפוע תאופיין תלול יותר , כך תנופת אות המוצא גדולה יותר עבור אות מבוא מסוים . כזכור , שיפוע האופיין הוא הגבר המגבר . משוואה ( 2-6 ) מתקיימת כל עוד המגבר פועל בתחום הליניארי ואינו נכנס לרוויה . בתחום הליניארי , תוספת של Av במתח המבוא גורמת לתוספת של A yAvj במתח המוצא . אולם כאשר ערכו של מתח המבוא הוא - ^ - ( ואז ערכו של מתח המוצא הוא Ay , { V = A V V J = A - ^ -= V L + vL + המגבר נכנס לרוויה חיובית שפירושה : הגדלת v , אינה troert להגדלת . v כל תוספת מתח למתח המבוא מעל לערך c < r לא תגרום לתוספת Ay במתח המוצא , וערכו יישאר קבוע בערך מתח הרוויה החיובית . V באותו אופן , המגבר L + נכנס לרוויה שלילית כאשר מתח המבוא יורד מתחת לערך . rest כל ירידה במתח המבוא Ay מתחת לערך otri לא תגרום לירידת מתח המוצא , וערכו יישאר קבוע בערך מתח הרוויה Ay השלילית , V _ L אנו רואים אפוא כי כדי לעבוד בתחום הליניארי , יש להגביל את אות המבוא לערכים שבין ^ ל . ^ -. Ay riynn מתחום זה תכניס את המגבר לרוויה , ואות המוצא ייקטם ( ייחתך . ( פירוש הדבר שהמגבר אינו יכול לספק מתח מוצא גדול ממתח הרוויה , ולכן כשהמגבר נכנס לרוויה , מתח המוצא אינו נמצא ביחס ישר למתח המבוא אלא מקבל ערך קבוע השווה למתח הרוויה של המגבר . בקטימת אות המוצא עוסקת דוגמה 2 . 1
|
|