|
|
עמוד:23
אומרים להם שיתר המילים הן בארמית . ארמית הייתה השפה הנפוצה באזור של ארץ ישראל בתקופה שבית המקדש היה קיים . באותה תקופה דיברו וגם כתבו בארמית . בהגדה של פסח חלק מהקטעים כתובים בארמית . קטע זה הוא דוגמה לכך . אומרים להם שמיד יוכלו לתרגם את הקטע הזה לעברית בעזרת מילון קטן . לפני משימת התרגום אפשר לשאול אם הם מוצאים בארמית מילים הדומות לעברית , ואם הם יכולים לשער את פירושן . למשל : לחמא , עניא , אכלו , ייכול , דצריך , עבדי . יכול להיות שילדים יחשבו ש"שתא" זה "שתה . " בשלב הזה רק נותנים להם לשער . לאחר הבדיקה במילון הם יראו אם השערותיהם היו נכונות . מחלקים להם רשימה של המילים בארמית מתורגמות לעברית . הרשימה בנויה כמילון שמסודר לפי סדר האלף-בית . הם צריכים לחפש כל מילה במילון ולתרגם את הקטע לעברית של ימינו . אפשר לעבוד בזוגות . אפשר להגיש עבודה ברמות שונות : רמה א - תרגום מלא של הקטע על פי המילון . ילד אחד מחפש כל מילה שאינה ברורה ובן הזוג כותב . אפשר להתחלף בתפקידים . בסופו של דבר מתקבל קטע בעברית . רמה ב - נותנים לילדים את מסגרת הקטע , כאשר חלק ממנו מתורגם והם שותלים את המילים החסרות . למשל : העוני שאכלו מצרים . כל הרעב ו , כל מי שצריך ויפסח . ( אנחנו ) , לשנה הבאה ב ישראל , ( אנחנו ) , לשנה הבאה בני חורין . המילון לפי סדר האלף-בית : אבהתנא - אבותינו אכלו - אכלו ארעא -ארץ די - ש דכפין - הרעב , מי שרעב דצריך - הצריך , מי שצריך הא - זה הכא - כאן ייכול - יאכל יפסח - יאכל מקרבן הפסח ייתי - יבוא לחמא - לחם עבדי - עבדים עניא - העוני שתא - שנה
|
|