עמוד:39

סיפור אמיתי חרם האוטובוסים פעם לא היה שוויון בין האזרחים הלבנים לאזרחים השחורים בארצות הברית . למשל : החוק קבע כי באוטובוסים תהיה הפרדה בין האזרחים הלבנים לשחורים , הלבנים יישבו בחלק הקדמי של האוטובוס , והשחורים יישבו בחלק האחורי . אם אדם לבן עולה לאוטובוס ואין לו מקום ישיבה , אדם שחור צריך לקום ולתת לו לשבת . רוזה פארקס הייתה אישה שחורה אמיצה שחיה בעיר מונטגומרי שבארצות הברית לפני שישים שנה בערך . היא חשבה שהחוק בעניין האוטובוסים מאוד לא הוגן . היא החליטה להתנגד לו . יום אחד , כשהיא נסעה באוטובוס , היא לא הסכימה לקום ולתת לאדם לבן לשבת במקומה . היא נענשה , אבל המעשה האמיץ שלה השפיע על כל השחורים בעיר . הם החליטו להילחם כדי לקבל שוויון . הם התארגנו והטילו חרם על האוטובוסים בעיר . אף אדם שחור לא נסע באוטובוסים , כולם הלכו ברגל . זה פגע מאוד בחברת האוטובוסים , כי בדרך כלל , רוב הנוסעים באוטובוסים היו שחורים . החרם השפיע לא רק על העיר של רוזה פארקס , אלא על המדינה כולה . בעקבות החרם הוחלט לשנות את החוק ולאפשר לאזרחים השחורים לשבת איפה שהם רוצים באוטובוס , וכמובן שאינם חייבים עוד לקום ממקומם עבור אדם לבן . האוטובוס שבו נסעה רוזה פארקס . צילם : כריסטופר טטק

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר