|
|
עמוד:470
3 . 1 אליעזר בן יהודה עם בואן של העליות הראשונות לארץ - בסוף המאה ה19- ובראשית המאה ה - 20- התחילה להתבצע "מהפכה" זאת של תחיית הלשון העברית בארץ ישראל , ועד היום יש הרואים בה נס היסטורי . מקובל לזקוף אותה , כמעט באופן בלעדי , לזכותו של אליעזר בן יהודה , ואכן רב מאוד חלקו של אליעזר בן-יהודה באותה מהפכה . אולם ברור , שלולא היו הנסיבות ההיסטוריות והחברתיות מתאימות לכך , לולא היו האנשים מוכנים ללכת אחרי מנהיגותו הלשונית של בן-יהודה , לא יכול היה להצליח במפעלו . אליעזר בן יהודה נולד ברוסיה ונסע ללמוד רפואה בפריס . הוא עזב את לימודי הרפואה , והגיע לארץ עם אשתו דבורה בשנת . 1881 הוא הבין שרק אם יצליחו לחדש את הדיבור העברי , העם והעברית יקומו לתחייה . דבריו הנחרצים נכללו מאוחר יותר במבוא למילוני : כמו שהיהודים אינם יכולים להיות עם חי באמת אלא בשובם לארץ האבות , כך אינם יכולים להיות עם חי אלא בשובם ללשון האבות ולהשתמש בה לא בלבד בספר , בדםרים שבקדושה או שבחכמה בלבד , ... אלא דוקא בדיבור פה , מגדולם ועד קטנם , נשים וטף , בחור ובתולה , בכל ענייני החיים , ובכל שעות היום והלילה , ככל הגויים , גוי גוי כלשונו pno ? ... : אליעזר בן יהודה , כין הממא ה > רול , מילון הלש 1 ן העברית . כבר ברדתו מן האנייה הכריז בן יהודה שבביתו ידברו רק עברית . בקנאותו הגדולה הוא גם קיים זאת וסחף אחריו אנשים נוספים בירושלים , והם החלו לנהוג כמוהו . כשנולד בנו איתמר , הקפיד על כך כפל כפליים , ולא פלא שכינו את בנו : "הילד העברי הראשון . " אולם פועלו החשוב של אליעזר בן יהודה לא היה רק בביתו . הוא לחם , עם קבוצת אנשים שהצטרפה אליו , שהיהודים בארץ ישראל ידברו רק עברית . הוא עסק כל חייו בלשון העברית , גם בצד העיוני וגם בצד המעשי שלה : חידש מילים רבות בעברית ועשה זאת באופן שיטתי , תוך הסתמכות על מבנה הלשון . חידושי לשון רבים שלו נכנסו לעברית ומשמשים בה עד היום . חלק מחידושיו נועדו לענות על צורכי הטכנולוגיה המתפתחת , כגון : קטר , רכבת , ךאינוע , קולנוע , על חיי התרבות , כמו : עתון , תזמרת , אפנה וחיי היומיום , כמו : גליןה , מךךכה , מגהץ , מעטפה . הוא ייסד חברה ששמה "שפה ברורה , " וחברה זאת הפכה ברבות הימים להיות ועד הלשון העברית ואחרי קום המדינה - האקדמיה ללשון העברית . הוא ערך עיתונים " ) החבצלת , " "הצבי ( " ופרסם בהם את דבריו . הוא עסק במחקר בלשני וחיבר מילונים ללשון העברית . תחילה יצא לאור מילון קצר שלו , ואחר-כך התחיל בפרסום מילונו הגדול , ההיסטורי - מילון בן שישה עשר כרכים . כאמור , לבן-יהודה הצטרפו רבים , וכך נוצרה קבוצה של אנשים , שהקפידו לדבר רק עברית . העולים בעליות החלוציות חיזקו את השימוש בעברית , העברית נלמדה בבתי ספר , בבתי מדרש למורים ואחר-כך באוניברסיטה העברית על הר הצופים . לתנועת הדיבור העברי קמו גם מתנגדים רבים . היו שביקרו קשות את השינויים שנעשו בשפה , כגון שינויי ההטעמה וההגייה . היו שביקרו קשות את חידושי הלשון וכינו את ועד הלשון בכינויים : "בית חרושת למילים" וגם "מרחיבים-מחריבים . " היו שלא האמינו שאכן הלשון העברית תוכל למלא את כל הצרכים . לאחד השיאים הגיעה "מלחמת השפות , " כאשר ועד הנאמנים של הטכניון החליט ב , 1913- שמקצועות הטבע והטכניקה יילמדו בגרמנית . בתגובה להחלטתם היו בכל הארץ מהומות ושביתות , גילויי דעת ואספות מחאה . חידושים בתחום אוצר המילים לא היו הבעיה היחידה של העברית בראשית דרכה החדשה בארץ . אחת הבעיות הסבוכות הייתה : איזה מבטא לאמץ ללשון החדשה-עתיקה , שהרי לדוברי העדות השונות היו מסורות קריאה שונות . ההכרעה נפלה . לאמץ את המבטא הספרדי ולא את האשכנזי . בין שני המבטאים היו הבדלים שונים בהגיית חלק מן העיצורים , בהגיית התנועות ובהטעמה . המבטא הספרדי הוא מלרעי , לעומת האשכנזי , שהיה הרבה יותר מלעילי . כדי לחוש את המלעיליות של המבטא האשכנזי , נסו לקרוא בקול בית משירו של ח"נ ביאליק ( רוב שיריו נכתבו בהטעמה האשכנזית , המלעילית . ( שימו לב לסימון ההטעמה : הכניסיני תחת כנפך / והיי לי אם ואחות . / ויהי חיקך מקלט ראשי , / קן-תפ ^ ותי הנדחות . אם כן , ההטעמה הספרדית התקבלה , והיא מתמידה עד היום . בעניין הגיית עיצורי הגרון ע , ' ח' - אין אחידות עד היום הזה . בהגייה הספרדית הגו את עיצורי הגרון ( כלומר הבחינו בין ח / כ , א / ה / ע , ( וחלק מן הדוברים " המזרחיים" הבחינו גם בין העיצורים ט / ת , כ / ק ( כלומר - הוגים ט' וק' נחציים . ( הטעמה , ראו עמ' . 249 הגיית גרוניים ונחציים , ראו עמ' . 233 , 227
|
|