עמוד:465

ד 4 . העברית המשוערבת בימי הביניים נכתבה גם פרוזה . חלק מהפרוזה נכתב במקור בעברית , אבל חלק גדול ממנה הוא תרגום של דברי הגות , מדע ופרשנות שנכתבו תחילה בערבית ותורגמו באותה תקופה לעברית . ידועים במיוחד המתרגמים ממשפחת תיבון , שהשאירו כמות גדולה מאוד של תרגומים . בפרוזה הייתה השפעה הרבה יותר גדולה של הערבית , ואף חודשו בעברית מילים רבות על דרך הערבית , ומכאן שמה של לשון זו : עברית משוערבת , כלומר עברית , שיש בה השפעות מן הערבית . מאפייני העברית המשוערכת -.בתחום הצורות והתחביר - לדקדוק הערבי הייתה השפעה ניכרת על הכתיבה העברית . נוצרו גם צורות מוזרות , שאין להן המשך בעברית של ימינו . דוגמה : לפעמים החליפו בין צורות זכר לצורות נקבה ( בעקבות הערבית , ( כגון : עד שלא נשארה בה ריח ; זאת הכדור ; וההרגשה אינו בדבר ; המציאות כולו ; הקלות הזה ; שלמותו האחרון . בערבית נפוצה מאוד הסופית -םי " ) ניסבה . ( " בהשפעתה נוצרו בימי הביניים גם בעברית שמות תואר באמצעות הסופית -םי , -ני , כגוף דתי , אנושי , מךיני , גופני , רוחני . בהשפעת הערבית נוצרו גם שמות עצם רבים ( בעיקר מופשטים ) באמצעות הסופית -ות , כגון : אחדות , יהדות , אנושות , שלמות , שכנות ועוד . מילים אלה נכנסו למילונה של העברית גם בימינו , ויותר מכך - שתי דרכי הגזירה האלה פוריות ביותר בעברית בת זמננו , ומאפשרות ליצור עוד ועוד מילים חדשות . בתחום אוצר המילים - המילים עם המוספיות -םי , -ות אינן החידושים היחידים בתחום אוצר המילים . תופעה נפוצה מאוד הייתה גס שאילת מילים מן הערבית , ובעיקר בתחומי המדע , המתמטיקה , ההגות . מילים אלה משמשות אותנו עד היום , כגון : אפס , חבור , חסור , כפל , חלוק , מכפלה , שבךים פשוטים , שארית , מךכז , הנדסה , קטר , קטב , אפק , אקלים , הצלחה , הסכמה , שאיפה , שקיןה ; צירופים , כגון : להוציא לפעל , ? חידי סגלה , יש מאין ועוד . מילים אלה מוצאן מלשון ימי הביניים . חוץ ממילים חדשות שנכנסו לעברית בהשפעת הערבית , התרחב אוצר המשמעויות של מילים קיימות . כותבי העברית הוסיפו לעתים לשורש העברי משמעויות חדשות , שהיו קיימות בשורש הערבי המקביל . דוגמה : השורש ח ' שיק' - משמעו הכללי במקרא : רצון חזק , ואילו בערבית - משמעו : אהבה . במשמעות זאת הוא שימש הרבה בלשון ימי הביניים , ובעיקר בשירי חשק ( שירי אהבה . ( בדרך דומה קיבלה המילה פנים - נוסף למשמעות המוחשית שלה - גם משמעות של צדדים או של נימוקים לבחינת עניין כלשהו . העברית המשוערבת תרמה תרומה גדולה למילון העברית החדשה . המחשבה וגללייה והחלק הדבוךי הוא הכה הנמצא לאדם , אשר בו י ישכיל ובו ' תהיה ההסתכלות , ובו ' יקנה המלאכות , ובו ' יבדיל בין המגנה והנאה שבפעלים . ואלו השכלים , מהם : א < מעשי , ומהם : ב ) עיוני . א < והממשי : ממנו . 1 מלאכת-מחשבת , וממנו : . 2 מחשבי . והעיוני , הוא אשר בו י . ידע האדם הנמצאות שאינם v ?• T משתנים ? - : מכפי ? : ? שהם - ? . ?• . ואלו •• אשר - ! יקראו ih ? חכמות : T סתם . T : ומלאכת-המחשבת הוא הכ י ח אשר בו י יקנה המלאכות : כנגרות , ועבוךת-האדמה והךפואה והמלחות . והמחשבי - T - : הוא הכ י ח אשר : ? — בו י יסתכל י " - 1 האדם 1 TT T בדבר T T שירצה ? : ;?? : לעשותו - . - , ' בעת : T שירצה ? :: ?? לעשותו , ' -1 - אם ? אפשר r : v --לישותו , ' אם לא . ואם אפשר , איך צריך שיעשה . ? קטע מתוך : שמינה פרקים לרמב"ם . הרמב"ם ( רב משה בן מימון ) - פילוסוף , רופא וגדול בהלכה ובפרשנות . שימו לב למוספיות ם , ות האופייניות לעברית המשוערבת . מין דקדוקי , ראו עמי . 169 סופית םי , ו-ת , ראו עמי . 204 שאילת מילים , ראו עמי . 219 שינוי משמעות , ראו עמי . 440

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר