עמוד:464

אחור והפכפןז עקוש ופתלתל , מךמות ותך התל ועקלקל - בנת כי עש לבן לתם אשר התממת ועם עקש נתעקשת ועם תמים נתממת . הסבר : פיוט המהלל את אלוהים -.מעשים שתים של מרמה , מעשים נפתלים , לעג ודרכים לא ישרות - הבנת שלבן עשה אותם ליעקב = ) תם ) שאהבת אבל על לבן ft : { הקשית ועם יעקב = ) תמים ) היטבת . כך הוא הפיוט הקדום , אך פיוטים המשיכו להיכתב בכל התקופות , וכן נכתבו גם זמירות שונות ושולבו בתפילה . חלק מהן ( למשל , "אדון עולם (" אהובים ומושרים בציבור הרחב גם היום . ד 3 . שירת הקודש והחול בספרד שירת ספרד ( גם בצרפת ובאיטליה ) נכתבה במאות 13-10 על-ידי משוררים שונים , וביניהם : שמואל הנגיד , שלמה אבן-גבירול , משה אבן-עזרא , יהודה הלוי , אברהם אבן-עזרא יהודה אלחריזי ועוד מאות משוררים . שירה זאת היא אוצר גדול מאוד של יצירה מגוונת בלשון העברית . נכתבו בה שירים על כל הנושאים : שירי קודש , שירי לאום , שירי קינה , שירי אהבה , שירי מכאוב וגעגועים , שירי שמחה , שירי פולמוס ( ויכוח ) והגות , שירי מלחמה , שירי טבע , שירי שבח ורעות , שירי יין וחידות . חידוד של יהודה הלוי : יעלת החן . י ? לת החן תשאלני : " את-מי חשקת בצבאות " ? ואמר לה "אם-לא תךעי - הסירי את-השש מאות " ! הסבר : חידה שהיא גם שיר אהבה - עלמת חן שאלה אותי : " במי חשקת בכל העולם "? אמרתי לה : "אם אינך יודעת הסירי את השש מאות " . ( הפתרון : אם מורידים את האות ו ' ( 6 = ) מהמילה אות - מקבלים.- את . ( בכל השירים יש הקפדה רבה על "צחות הלשון , " כלומר - שמירה על צורות של לשון המקרא . בשירת הקודש בספרד , ועוד יותר בשירת החול - נטו להיצמד ללשון המקרא ואף דרשו זאת בצורה מפורשת . אפשר להבחין בכך גם בחידה שלעיל . בעיקר הקפידו שהצורות הדקדוקיות יהיו של לשון המקרא : תצורת הבניינים והמשקלים ושילוב השורשים בהם , נטיית הפועל והשם , שימוש במילות היחס , בכינויים חבורים וכדומה . בכך דמתה השירה העברית לשירה הערבית הקלאסית , שאף היא נכתבה בעיקר בערבית של הספר הקדוש למוסלמים - הקוראן . שירת ספרד היא רק אחת הדוגמות לכך שהיהודים שישבו בספרד הושפעו מאוד מן התרבות הערבית ומספרותה , והעבירו השפעות אלה לתרבותם . הפיו 0 "אדון עולם" מסידור התפילה . שימו לב לחריזה .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר