|
|
עמוד:457
אך יש בלשון המקרא גם מילות שעבוד , והנפוצה ביותר היא א ^ ר והרכביה ; כאשר , ככל אשר , יען אשר , למען $ שר , על אשר . השימוש הרב והקבוע כמעט במילית אשר ובהרכביה הוא סימן מובהק ללשון המקרא . ( ש' השעבוד המוכרת לנו היום אינה קיימת במקרא . ( מילות שעבוד נוספות במקרא : כי , אף כי , אם , לו . סדר המילים האופייני בלשון המקרא שונה מן העברית בת-ימינו . במקרא הנושא בא , בדרך כלל , אחרי הנשוא הפועלי , כלומר - הסדר הוא נשוא-נושא : " וירד 1 אברם T ; - מצרימה ... T ; -: והיה TT כי יראו ; ? אתך - ' T המצרים • • " ... ( בראשית יב , י-יב . ( עוד תופעה אופיינית לתחביר המקרא : משפטים רבים ( איברים ופסוקיות ) פותחים במילות פתיחה , כגון : הנה , ויהי , והיה , אכן , הן . דוגמה : ... " וירד אברם מצרימה לגור שם כי כבד הרעב בארץ . ויהי כאשר הקריב לבוא מצרימה : T : ? ויאמר v ~ אל שרי /• * אשתו ! " הנה נא ?* " ? ידעתי יי * : כי " אשה "' י יפת 1 מראה \ 1 ~ י את 1 ! r והיה t r כי יראו •\ אתך ~ ' T המצרים : " ... ( בראשית יב , י-יב . ( למילים אלה אין תפקיד תחבירי בתוך המשפט , והן אינן מקושרות לאחד מחלקי המשפט , אלא מציגות את המשפט כולו . בתחום אוצר המילים - כלל המילים ( הערכים המילוניים ) במקרא הוא כ . 8000- זהו אוצר מילים מצומצם יחסית , וברור שבלשון הדבורה והכתובה של אותה התקופה היו מילים רבות יותר , שלא נזדמנו למקרא . אמנם יש מילים מקראיות אופייניות , כגוף אנכי , ע"א , עת , אך קשה לקבוע רק לפיהן את ייחודה של לשון המקרא לעומת התקופות האחרות . מגע כלשהו בין שפות ( קשרי מסחר , שלטון , תרבות ) משפיע עליהן , וכך נכנסו ללשון המקרא מילים משפות אחרות . דוגמות למילים שאולות במקרא : מן המצרית - חותם , טבעת , אבנט אחו , סוף , גמא ; מן הפרסית - גזבר , פךךס ; מן האכדית - שןביט , היכל , דלת , כתל , כסא . העברית של זמננו שאבה את אוצר המילים שלה מן התקופות שקדמו לה , וכך קרה שמילים מקראיות , שנעלמו בלשון חז"ל ( הבאה אחרי לשון המקרא , ( חזרו לחיות בעברית בת-זמננו . דוגמות : המילים המקראיות עץ , יררו , : אדמה , ' T T — שגה T T הוחלפו בלשון חז '' ל במקבילות אחרות - אילן , ' לבנה , ' TT : קרקע , ' 1- ; ' - טעה . T T היום אלה ואלה נמצאות ' ' בלשוננו , והן מילים נרדפות . לפעמים יש גיוון , צמצום או הרחבה של המשמעות ( השוו : קךקע / אךמה , ( ולפעמים הן משמשות במשלב שונה ( ירח / לבנה , שגה / טעה . ( אוצר המילים המקראי , על אף היותו מצומצם , הוא הבסיס החשוב ביותר למילון העברית החדשה : מתוך 1000 המילים השכיחות ביותר בעברית בת-זמננו כ800- מקורן במקרא ! הכתיב - מי שעלה לתורה בבית הכנסת ודאי גילה , להפתעתו , שעליו לקרוא את פרשת השבוע מתוך מגילת קלף , שאין בה ניקוד כלל . מדוע זה כך ? הטקסט המקראי , כפי שהוא מוכר לנו היום , עבר כמה שלבים : תחילה היה הכתיב עיצורי בלבד , כפי שהתגלה בכתובות עתיקות . מאוחר יותר נוספו בכתיב אימות קריאה , כלומר אותיות אהו " י , אך עדיין רוב התנועות לא סומנו כלל . כך כתובות עד היום המגילות שקוראים מהן בבית הכנסת . סימני הניקוד והטעמים הם תוספת מאוחרת מאוד , והם נוספו לספרים הכרוכים ( לא למגילות ) של התנ"ך רק בימי הביניים . הניקוד וטעמי המקרא הם חלק ממערכת שלמה של סימנים ושל הערות , הנקראת "מסורה . " שאילת מילים , ראו עמי . 219 נרדפות , ראו עמי . 434 אותיות אתרי ,
|
|