עמוד:454

אם כן , העברית היא שפה שמית עתיקה בענף הכנעני , ומן הענף הזה היא היחידה שמשתמשים בה גם היום . שאר השפות בענף זה הן שפות עתיקות , שחדלו להתקיים , חדלו להיות מדוברות בשל שינויים היסטוריים . יש קווי דמיון רבים בין הלשונות השמיות . הבולט שבהם מוכר לנו מן העברית - השורש התלת-עיצורי , הנושא את עיקר המשמעות , וזו מתגוונת על ידי התנועות , על ידי הבניינים ועל ידי המשקלים . ראו איך השורש מ'ל'כ' מופיע בכמה מן הלשונות השמיות : עברית - מלך , ארמית - מלכא , אוגריתית , malku - אכדית , malkum - ערבית , malikun - חבשית . amlak - עוד תכונה אופיינית : בלשונות השמיות יש שתי קבוצות של מין דקדוקי : זכר או נקבה . בלשונות השמיות צורת הזכר באה ללא כל תוספת של צורן ( צורן "אפס , ( " ואילו לצורת הנקבה יש תוספת של ת' ברוב הלשונות השמיות . ועוד , יש מילים בסיסיות משותפות ברוב הלשונות השמיות , כגוף אב , אם , בן , ראש , יד , עץ , אזן , יום , לילה ועוד . א 3 . תקופות בלשון העברית סיפור חייה של העברית משתרע על פני יותר משלושת אלפים שנה . מאז ועד היום היו בני אדם שדיברו , הבינו , קראו וכתבו בעברית , אלא שהעדויות שנותרו הן בכתב בלבד . לפיכך , מקובל לכנות את לשון התקופות השונות לפי השמות של הטקסטים שנותרו ( מקרא , משנה ) או של כותבי הטקסטים ( חז"ל , רבנים , משכילים . ( בתקופה הקדומה , כשהעם היהודי ישב בארץ ישראל , העברית הייתה שפה חיה כמו ה » ום : גם אז אנשים דיברו עם ילדיהם , התווכחו בשוק , למדו , קראו וכתבו בעברית . בין שתי התקופות , כשרוב העם היה בגלות , נתמעט מאוד הדיבור העברי , אך אנשים המשיכו לקרוא ואף לכתוב בעברית . והדיבור ? במקומות ובזמנים שונים יהודים דיברו בשפות שונות , שפות "יהודיות" או שפות של מקום מושבם : תחילה דיברו בשפות שמיות ( ארמית , ערבית ) ובהמשך - בשפות רבות ושונות . לפי היחס הזה בין לשונם הדבורה לכתובה ניתן לחלק את חיי הלשון העברית לשלוש תקופות גדולות ולחמש תקופות משנה . 1 התקופה הקדומה : העברית - לשון דבורה וכתובה . שני המקורות הכתובים : לשון המקרא - מן המאה ה13- לפנה"ס עד המאה ה2- לפנה '' ס . לשון חז"ל - מן המאה ה2- לפנה"ס עד המאה ה2- לספירה . . 2 תקופת הביניים : העברית - לשון כתובה בעיקר , והמקורות הכתובים רבים -.לשון ימי הבינ"ס - מן המאה ה2- עד המאה ה12- ויותר . לשון הרבנות , החסידות וההשכלה - מן המאה ה12- עד המאה ה . 19- . 3 התקופה החדשה : העברית - לשון דבורה וכתובה מתחיית הלשון ועד ימינו , וזאת : הלשון העברית החדשה - מסוף המאה ה19- ועד ימינו . באותו עניין - מאין השם "עברית ?" שמה של הלשון העברית בלשון המקרא הוא 'ץהוךית : " "ויאמר אליקים ושבנא ויואח אל ךבשקה דבר נא אל עבדיך ארמית כי שמעים אנסנו ןאל תךבר אלינו יהוךית באזני העם jpqt * על החומה" ( ישעיהו לו , יא . ( אך לא ברור אם הכוונה אכן ללשונם של כל שבטי ישראל או רק ללשונו של שבט יהודה . השם " עברית" נזכר לראשונה בלשון חז"ל . בתלמוד הירושלמי נאמר : "ד' לשונות נאים שישתמש בהם העולם ואלו הם לעז לזמר , רומית לקרב , סורסי לאיליה , עברי לדיבור" ( כלומר : בארבע לשונות נאה שישתמשו הכול , ואלה err יוונית לשירה , רומית לקרב , סוךסית ( ארמית ) לקינה על מת , עברית לדיבור ( . לצד כינוי זה מצוי גם הנוהג בלשון חז"ל לכנות את העברית בשם "לשון הקודש . " למשל : "כל המדבר בלשון הקודש הרי הוא בן העולם הבא" ( ספרי דברים של"ג . ( צורן הנקבה בעברית , ראו עמי . 308

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר