|
|
עמוד:434
קורה שמסומן אחד מיוצג בלשון בשתי מילים או יותר . מילים כאלה , בעלות משמעות זהה , נקראות : " מילים נרדפות . " כדי לבדוק אם משמעותן זהה , נשבץ אותן במשפט , ששאר רכיביו זהים : כאו בית-הספר למחול / פה בית-הספר למחול . תוכנם של שני המשפטים זהה , על אף שבכל אחד מהם שובצה מילה אחת שונה . כלומר , המילים כאן / פה הן מילים נרדפות . אולם ברוב המילים הנרדפות המשמעות הבסיסית אינה זהה באופן מלא אלא רק באופן חלקי . למשל , שתי המילים לשון - שפה נרדפות באופן חלקי בלבד . בדקה במשפטים בטור הימני , שובצה המילה שפה . האם בכולם ניתן לשבץ גם את המילה לשון ? שפה קשה ללמוד את השפה הצרפתית . אני מכיר את שפת הסימנים . נפלתי ונפצעתי בשפה העליונה . הלכנו לשפת הים . לשון קשה ללמוד את הלשון הצרפתית . * אני מכיר את לשון הסימנים . * נפלתי ונפצעתי בלשון העליונה . * הלכנו ללשון הים . המשפטים המסומנים בכוכבית אינם קבילים , כמובן . הם מוכיחים שהמילים שפה ולשון אמנם נרדפות , אך רק באופן חלקי - כשהן מסמנות את הדיבור ולא את האיבר בגוף ומשמעויות אחרות . זהו בידול כמשמעות . קשה למצוא בלשון ( באותה התקופה ) מילים נרדפות רבות , שמשמעותן הבסיסית וגם משמעויותיהן הנלוות זהות באופן מוחלט , כלומר - מילים נרדפות , שמשתמשים בהן באותן נסיבות ובאותו משלב לשוני . הלשון אינה סובלת כפילויות כאלה , ולכן לרוב מתרחשת אחת התופעות הבאות : אחת המילים עוברת למשלב שונה ( גבוה או נמוך , ( וכך חל בידול במשלב . המשמעות של אחת המילים משתנה במידה כלשהי , וכך חל בידול במשמעויות . המילה נפלטה מהלשון ומפסיקים להשתמש בה . למשל , במשלב של לשון היום-יום נעדיף לומר הנער חזר , ואילו במקבילות שלהן העלם שב - נשתמש במשלב גבוה יותר , אולי בשירה ובספרות יפה . ובכל זאת המשמעות הבסיסית של הצמדים האלה שווה , לכן אלה מילים נרדפות . באותו עניין - למה יש מילים נודפות ? הלשון חסכונית ואינה אוהבת כפילויות , בדרך כלל . מדוע , אם כן , יש בכלל מילים נרדפות ? רוב המילים הנרדפות בעברית הן תוצאה של תקופות לשון שונות , מילה אחת מלשון המקרא , והאחרת - מלשון חז"ל , או מימי הביניים . דוגמה בלשון המקרא השתמשו במילה עץ , ובלשון חז"ל - במילה אילן . אל העברית החדשה הגיעו שתיהן - שתי מילים נרדפות . במילה עץ - משתמשים יוםיום , ואילו במילה אילן - בעיקר בשירה ובספרות , וגם ... בט " ו בשבט , חג האילנות - אז כל העצים הופכים להיות אילנות ... כלומר , אם משתמשים בשתיהן היום , הרי עושים זאת במשלבים שונים . אבל גם במשלבים השונים שתי מילים אלה אינן נרדפות באופן מלא : רק עצים צומחים , הם גם אילנות . ומה קורה כשמדובר בחומר עצמו ? האם ניתן לומר שולחן זה עשוי מאילן ... ? ג 4 . היכללות נרדפות בשיר , ראו עמי . 152 נרדפות בלשון חז"ל , ראו עמ' , 462 ובעברית ההדשה , ראו עמ' . 472
|
|