עמוד:428

יש קשר בין צורה למשמעות , כלומר - בין מורפולוגיה לסמנטיקה . עס זאת , מידת הקשר הזה אינה אחידה , כלומר לא תמיד הקשר בין הצורה למשמעות הוא סדיר עד כדי כך , שמתוך הצורה ניתן לשער בכל מקרה את המשמעות . כל מה שקשור למשמעות הוא סדיר פחות , צפוי פחות מהמבנה ומהצורה . מידת הקשר הקבוע בין הצורה או המבנה לבין המשמעות נקראת : "שקיפות סמנטית . " ככל שהסדירות בקשר מבנה-משמעות גבוהה יותר , כך השקיפות הסמנטית רבה יותר . א 3 . סמנטיקה ותחביר כשם שלצורנים נלווית משמעות , כך גם למבנים תחביריים . למשפט , שהוא היחידה העומדת במרכז התחביר , יש מבנה ויש משמעות , ושניהם משפיעים זה על זה ומושפעים זה מזה . למשל , משמעות המילה עשויה להשתנות , כאשר היא מופיעה במבנה תחבירי שונה , בהקשר שונה . דוגמה : עץ בעל ענפים רבים לעומת משק בעל ענפים רבים . בשני הצירופים המילה ענפים מתקשרת לגרעין שמני , אך בכל אחד היא מתקשרת לשם עצם אחר , ושם העצם השונה הוא שמבהיר לאיזו משתי המשמעויות מתכוונים . כך גם משמעות המילה יש שונה בשני המבנים התחביריים הבאים : נש לי זמן לעומת נש לעצור בזהירות . משמעות המשפט כולו עשויה להשתנות , אם מכניסים בו שינוי קטן . המשפטים הבאים בנויים כמעט מאותן מילים , אך ארגון המילים שונה , כלומר - התקשרותן זו לזו שונה . כיוון שהמבנים התחביריים שונים , כמובן , גם המשמעות שונה -.זה אתר היסטורי ; זה לא מקום לפיקניקים ! זה לא אתר היסטורי , זה מקום לפיקניקים ! זה אתר היסטורי ? לא , זה מקום לפיקניקים ! אגב , המשפט הראשון הוא משפט שנאמר ברדיו כתלונה על גבעת התחמושת , שהפכה למקום לפיקניקים . א 4 . תכנים יסודיים במשפט התחביר עוסק במבנים שונים של משפטים ובקשר בין המבנים האלה לבין התוכן המובע בהם . בכל משפט אומרים "משהו , " מביעים תכנים על עצמים , על בני אדם , על בעלי חיים , על מושגים וכדומה . האם ניתן למיין את התכנים האלה לקבוצות ? האם יש תכנים יסודיים כלשהם , המכלילים את כל התכנים האפשריים , שמשפטים עשויים להביען הסמנטיקה מנסה לעשות זאת , כלומר - להכליל ולגלות את כל התכנים היסודיים שניתן להביע במשפטים . נזכיר כמה מן התכנים היסודיים האלה : קיום ( ציון קיומם של דברים שונים בעולם ) - קיימת בעיה . יש אוכל ? מיקום ( מקום הימצאם של דברים ) - אני גר בחיפה . האוכל על השולחן . שיוך ( שייכותם של דברים למישהו או למשהו ) - יש לי פרח . הספר הוא של רותי . זיהוי , תיאור או מצב - זאת גילה . גילה היא ילדה . גילה עצובה . התרחשות - הרכבת יצאה . הפקידה חילקה מספרים . דוגמות למשמעויות מקבילות של משקלים ושל מוספיות גזירה .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר