|
|
עמוד:412
חלק הייחוד שרוצים להדגיש , עובר לראש המשפט ובמקומו נשאר כינוי . למשל , במשפט הרגיל החלק לרותי הוא מושא . כדי להדגיש חלק זה ניתן , לייחד אותו : מעמידים את המילה רותי ללא מילת היחס בראש המשפט , משאירים את מילת היחס לי במקומה הרגיל ומוסיפים לה את כינוי הנסתרת ( במקום המילה רות . ( 'לה . ' הכינוי הזה , העומד במקום החלק שיוחד , אופייני למשפטי הייחוד . התהליך הוא כזה : . 1 החברים הכינו לחבב הפתעה . משפט רגיל - vyj * . 2 החברים הכינו ל » היא הפתעה . חלק הייחוד עומד בראש המשפט . . 3 תור - החברים הכינו לה הפתעה . בתוך משפט הייחוד נשאר כינוי . הניתוח של משפט בעל חלק ייחוד שונה מן המשפט הרגיל . שימו לב , שהמילה לרותי במשפט הרגיל היא מושא , ובמשפט הייחוד המילה רותי היא חלק הייחוד , והמילה לה היא המושא . המילה מתי כחלק ייחוד אינה מתקשרת עוד לנשוא . היא עומדת מחוץ למשפט כולו , והמשפט כולו מתקשר אליה . חלק הייחוד בולט מאוד , לא רק מפני שהוא עומד בראש המשפט , אלא מפני שכל המשפט נועד כביכול רק כדי לומר לנו משהו עליו . כאשר רק הסדר הבסיסי במשפט משתנה , אין במשפט כינוי כזה , וגם התפקידים של חלקי המשפט אינם משתנים . דוגמה : משפט בסיסי : העיתונאי חוקר את הפרשה . בשינוי סדר : את הפרשה חוקר העיתונאי . משפט ייחוד : הפרשה - העיתונאי חוקר אותה . חלק ייחוד יכול להופיע לא רק במשפט פשוט , אלא במשפטים מכל סוג : כולל , מאוחה או מורכב . למשל : ייחוד לוואי נשוא מושא נושא מושא משפט מורכב : האירועים המצחיקים , ן שהתרחשו בקצב מסחרר באותה תקופה ן - לא הייתה לי כל שליטה עליהם . פסוקית לוואי משפט מאוחה : ספר עתיק זה - מחברו אינו ידוע , אך חוקרים משערים , שחובר לפני כאלף שנים . משפט כולל.- מזגנים בכל כיתות הלימוד - צריך למצוא את התקציבים לרכישתם ולהתקין אותם בהקדם . ז 4 . משמעות ודו משמעות במשפט יש חוקיות תחבירית והוא נושא משמעות . בעזרת מבנה המשפט אנו מבינים את המסר המועבר . אולם קורה לפעמים , שהמסר הוא דו-משמעי . זה עלול לקרות שלא במתכוון , אך לפעמים זה מכוון , כגון בפרסומות , בבידור ובהומור . במקרים אלה הכותב מעוניין שהמסר הדו-משמעי יעורר מחשבה , יפתיע , יצחיק את המאזין או את הקורא וימשוך את תשומת לבו . מבחינה לשונית דו-משמעות נובעת מסיבות שונות : דו-משמעות מילונית - כאשר המילה היא דו-משמעית , ודו-משמעות תחבירית - כאשר דו-המשמעות נובעת ממבנה תחבירי . דו-משמעות מילונית - יש מילים בעלות שתי משמעויות או יותר לפי המילון . בדרך כלל , ההקשר התחבירי מושך את תשומת לבו של המאזין או של הקורא לאחת המשמעויות האפשריות . למשל , למילה תנועה יש יותר ממשמעות אחת , אבל כשהיא בצירוף , המשמעות מתבררת בקלות . למשל : תנועת המכוניות גדלה משנה לשנה . תנועת הצופים גדלה משנה לשנה . המילה תנועה צורפה לשתי מילים שונות ( מכוניות , צופים , ( וכך נפתרה הדו-משמעות . ההקשר התחבירי הוא שרמז לנו לאיזו "תנועה" מתכוונים . לפעמים גם ההקשר הנסיבתי עשוי לפתור דו-משמעות מילונית . דו-משמעות תחבירית - "המילון" של השפה מספק דו-משמעות , ואילו התחביר - פותר אותה . אבל יש מקרים שהמילה עצמה היא חד-משמעית , ודווקא ההתקשרות התחבירית שלה עם מילים אחרות היא שיוצרת דו-משמעות . זוהי דו-משמעות תחבירית . מילים דו משמעיות , ראו עמי . 430 דו משמעות בשיר , ראו עמי . 153
|
|