|
|
עמוד:399
ו 7 . סיכום : דגמי המשפט הלא פועלי היעזרו בדגמי המשפט שבטבלה לזיהוי הנושא והנשוא במשפט הלא-פועלי . יחסי המשמעות הבסיסיים במשפט הס בין מידע נתון , ידוע , לבין מידע חדש , שמוסיפים על הידוע . הנשוא הוא החידוש , הוא זה שמוסיף משהו על הידוע . גם ברוב המשפטים הלא-פועליים אפשר לזהות את החידוש במסר . למשל , במשפט : הספר הזה מעניין - המילה מעניין מחדשת משהו על הספר ; במשפט : אחותי במשרד - המילה במשרד מוסיפה מידע על אחותי . במשפט : המשקפיים של גיל - הצירוף של גיל מוסיף מידע על המשקפיים . 8 . 1 המשלימים במשפט הלא פועלי במשפטים לא-פועליים , התמקדנו בעיקר בגרעין של הצירוף , המשמש כנשוא או כנושא . לכל גרעין כזה עשויים להצטרף משלימים שונים , המרחיבים את המידע על הנשוא או על הנושא . איך מנתחים משלימים אלה ? האם הם דומים למשלימים במשפט הפועלי ? המבנה של משפטים עם תואר או יש / אין - דומה לזה של המשפט הפועלי : משלימי הנשואים האלה הם כמו משלימי הנשוא הפועלי , כלומר - תיאורים או מושאים . למשל , במשפט : השמלה הזאת לא כל-כך אופנתית , אבל מחר תהיה ליעל שמלה חדשה - הביטוי כל-כך ( מתקשר למילה אופנתית ) והמילה מחר ( מתקשר למילה תהיה ) הם תיאורים , והמילה ליעל היא מושא ( יש ל ,... אין ל ,... היה ל . ( ... גם בשאר הדגמים של המשפטים יש דמיון למשלימים במשפט הפועלי . אם גרעין הצירוף הוא שם עצם , משלימיו הם תמיד לוואים . זה נכון גם כאשר שם העצם ממלא תפקיד של נשוא . למשל , במשפטים הבאים הנשואים ( וכמובן גם הנושאים ) הם צירופים שמניים , ולכן כל משלימיהם הם לוואים ( הלוואים סומנו בקו . (
|
|